אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

אתם מוזמנים להעלות כל נושא שעולה על דעתכם וקשור למרוץ המטרה של רוב חברי המועדון.
אתם מוזמנים להתאמן ביחד איתנו ולהצטרף לחוויה של אימונים קבוצתיים עם רוח, הנאה והשגיות.
assafzim
הודעות: 501
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי assafzim » 07 ינואר 2010 23:04

קיריל - זה לא קוריוז. זו עובדה שנצרבה בסלע בהרבה שעות של זיעה. כל הכבוד ענק!

Rafi
הודעות: 2122
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי Rafi » 08 ינואר 2010 05:19

כמה מילות סיכום שלי על המרתון ועל התקופה שקדמה לו.למרות שהמועדון הגיע בהרכב חסר מאוד למרתון וללא מעט לא היה יום גדול. בשבילי המרתון, למרות שלא עמדתי ביעד שהצבתי לעצמי, היה מרגש וסיכם תקופת אימונים מאוד מיוחדת.ממרתון טבריה הקודם, לקחת לי להתאושש יותר הארבעה חודשים. בחודש מאי הצלחתי להתחיל למלא שבוע אימונים מסודר. הצטרפות לריצות שישי בהר-איתן בחודש יוני ולאימון באיצטדיון פעם בשבוע מכניסה אותי לתלם. למרות שיפור יפה בכושר במהלך חודש יולי, אני לא מרגיש מספיק בטוח ודוחה את הצעתו של יוסי להצטרף לחבורת אמסטרדם, אולם ממשיך להגיע באדיקות לריצות בימי שישי ולאיצטדיון לפחות פעם בשבוע, וממש מרגיש חלק מהחבורה. באימונים נראה שערן זלר יארח לי חברה ראויה עד המרתון, אולם בשלב יחסית מוקדם הוא נפצע ואימוני הקצב באיצטדיון נעשים בצמוד ליורם, מעט מאחור. בריצות שישי מתחיל להופיע בני שפנייר שמתגלה כנשמה גדולה, שאפילו גופו הענק מתקשה להכיל. בני זר עוד רץ איתנו בהתחלה, אבל אחרי כחודש וחצי הוא מעלה הילוך ומשאיר אותנו באבק.בספטמבר-אוקטובר, חבורת אמסרדם מעלה את כולנו לגבהים חדשים, כגודל האופוריה כך קשה הנפילה עם הפרשייה של גיסר. תקופה זאת, עוד לא הסתיימה עדיין, אולם היא מקרבת אותי אל יוסי, שמצידו לא מסתפק בכך ומרגיש שהוא צריך גם להתחזק, ובמקביל מחזקת את החברות שלי ושל אבישג עם אמיתי ותמר.אמיתי היה חסר לי בטבריה ובמחשבה שנייה, היה חשוב אם הוא היה מגיע, גם לצורך בירור כמה דברים שעדיין צפונים מתחת לפני השטח. זה קצת לא פופולארי מה שאני כותב אבל זה הדין וחשבון שאני נותן לעצמי מול המראה.בחודש אוקטובר אני מרגיש צורך להוריד מעט רגל מהגז, על-מנת לא להגיע לשיא מוקדם מידיי, לוקח קצת זמן לחזור לפוקוס. בשל לחצי בית ועבודה אני מדלג על אשדוד וחולון, עובר את מירוץ אייל בסדר יחסית ומגיע לבית-שאן מעט עייף. מצד שני, בית-שאן מכניס אותי לפוקוס ואני משלים שבועיים אימונים יפים.לטייפר כבר נכנסתי על ארבע, עייף גופנית וגם קצת מנטלית. מאידך, מאוד התמקדתי בכך שהאימונים יהיו משמעותיים ולא מרוחים.סוף פרק ראשון,

shohat
הודעות: 5010
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי shohat » 08 ינואר 2010 07:47

היי,כיף לקרוא על כמה חברה' שהפיקו ריצות מאד מוצלחות למרות התנאים, שממה ששמעתי היו קשים - מימון(וואו! מרשים במיוחד), סיריל, בני זר, אלדר (שיא אישי), אבי, דודו, צמד הרפים, בני שפנייר. (עוד לא עיינתי בתוצאות כך שאני בוודאי מפספס לא מעט).כל הכבוד!כולכם יודעים היום שתוכלו לרוץ מהר יותר (אפילו משמעותית) בתנאים פחות קשים.ולמי שחווה ריצה פחות מוצלחת - בכל זאת עוד התמודדות עם השדים של המרתון, ביום שבו הם העלו את הטמפרטורה בכבשן. גם זה מצדיק פירגון עצמי.(כשחזרנו אתמול בחמש וחצי בבוקר מהשטח עם הנגמ"שים עלה בי הירהור לקצר הליכים ולנסוע לטבריה, אולי להספיק לזינוק, אבל פחדתי שיעשו לי "יבש-רטוב".)

בני זר
הודעות: 768
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי בני זר » 08 ינואר 2010 09:10

הסיכום שלי מתחיל ונגמר בחבורה ענקית של מועדון ארוחת הבוקר.רוככם יודעים איפה הייתי לפני מספר חודשים,אפשר לומר שהכנסתי לתוך שנה אירועים שיספיקו לחצי דור.חזרתי להתאמן הרבה בזכות יוסי,ויורם,ונחשון שקיבל ממני מספר טלפונים כשהרגשתי אבוד משהו,היו לא מעט רגעי משבר,להמשיך להתאמן למרתון כשחיי מתפרקים ?לא פשוט בכלל,אבל קיבלתי החלטה לעלות לירושלים בשלישי ושישי,החלטה שהתבררה כנכונה ביותר,ולא בגלל האימונים,בגלל שציפיתי לאימונים האלה,לניתוק מהמציאות המעיקה,לחברותא המדהימה,לשיחות עם רפי ובני שפנייר בארוכות(הבונוס היה שיפור עצום בכושר,ומהר.בסופו של דבר,חזרתי לעצמי,החודש האחרון היה פנטסטי מבחינת אימונים ומכל אספקט אחר בחיי.התוצאה במרתון זניחה ביותר,סיימתי,למרות הכל,סיימתי עם חיוך ענק.תודה לכם חברי מועדון ארוחת הבוקר.

סמל אישי של המשתמש
יורם
הודעות: 1904
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי יורם » 08 ינואר 2010 09:45

עוד מרתון טבריה עבר ... מבחינתי ההשתתפות במרוץ הזה היא כמעט חובה. יש לי המון חוויות מהמרתון הזה ואני מאד אוהב לרוץ אותו.בשורה האחרונה, אין הרבה הפתעות, מי שהגיע מוכן הצליח ומי שהגיע פחות מוכן, הצליח פחות. מזג אויר היה תירוץ קלוש מאד. רבים מגיעים לא מוכנים (אני הייתי אחד מהם לצערי) ומנסים למצוא כל מיני סיבות.למרות שכקבוצה, הייתה השנה הצלחה חלקית ביחס לשנתיים הקודמות, עדיין האוירה הייתה נהדרת. רק אם רואים את כמות המלווים שלא רצו והגיעו להיות איתנו (גרונר, בלדרמן, ערן זלר, אלחנן) מבינים את מהות הקבוצה.מבחינת התוצאות (לא אזכיר את כולם), אי אפשר שלא להתפעל מההישג של מימון. אדם גדול ורץ גדול שהולך ומשתבח עם הגיל. לדעתי הוא לא אמר את המילה האחרונה וראוי לכל ההערכה על קפיצת הדרך אשר עשה ב-3 שנים האחרונות. עם תוצאה של 2:44:19 (מקום 2 בקבוצה גיל חזקה מאד 45+) ובתנאי מזג אויר לא אידאלים, יש למה לצפות.הינוקא שלנו, סיריל, עם הלחם המלא, הלחם הריק וצבא היועצים, גם הוא הצליח בגדול וחתך כ-8 דקות מהמרתון הראשון שלו עם תוצאה של 2:46:45 ולמרות קצת קירטועים בחודש האחרון, עמד במשימה בצורה מעוררת כבוד.מאד שימח אותי לראות את השלישיה - רפי*2 + בני. יריב היה חסר שם כתוצאה מיום רע אבל כפי שכתבתי בהתחלה, מי שהתאמן בעקביות ובהגיון הצליח בסופו של יום. גם אבי בן ישי, בגיל 59, היה קרוב מאד לשבור את שיאו ועשה תוצאה יפה של 3:28:04.ואחרונה החביבה, ורד אופיר, שלמרות קשיים גדולים באימונים בחודשים האחרונים, לא ויתרה, הייתה נחושה ולמרות שהייתה רחוקה מאד מהיכולת של שנה שעברה הגיעה שלישית בין הנשים ועשתה לנו כבוד.על מרוץ ה-10 לא ארחיב. הבנתי שהוא היה שערוריתי וכנראה שאין הצדקה לקיומו בפורמט הנוכחי.ברכות ללוריס מנדלוביץ' וזוהר זמירו על הזכיה באליפות ישראל.ברכות גם לידידים ורצים שמתארחים אצלנו מידי פעם - אבי הרוש ויותם ורדי על שבירת המחסום הסימלי של 3 שעות.תודה אישית לערן זלר על התמיכה המורלית ולכל מי שהיה, רץ ותמך.נתאושש ונחזור במרץ לקראת המטרות הבאות.

רפי
הודעות: 307
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי רפי » 08 ינואר 2010 10:44

עוד לפני הסיכומים - אהבתי איך נבראה פה ישות חדשה בשם "צמד הרפים". השלישיה בני-רפי-רפי היתה הדבר הכי מהנה בשבילי במרתון הזה.ותודה לקוביש על התמונה שלנו בק"מ ה-30, דורכים בו זמנית על השטיח, שמבחינתי האישית היא תמונת המרתון. היא כבר ברקע של השולחן עבודה שלי...

Rafi
הודעות: 2122
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי Rafi » 08 ינואר 2010 11:10

המרתון,מזג האויר החם הזמין מירוץ שבו צריך להיות מרוכזים ובשליטה. סוכריות ג'ל, כדורי מלח, ג'לים ובנוסף ציידתי את אבישג בתגבורת.ק"מ ראשונים אני מנסה לא לחרוג מקצב המרתון, 4:30. בק"מ השני מופיעים מאחרו שפנייר ורפי. שפנייר מכתיב ק"מ חזקים יותר ואני לא מרשה לעצמי לרדת מ-4:25 לק"מ, לפעמים נשאר מאחוריהם, אולם נדבק לקצב הממוצע לק"מ שמראה לי הגארמין. מקפיד לקחת סוכריות ג'ל כבר מהקילומטרים הראשונים ולנצל כל נקודת שתייה לצינון הראש והצואר ולשתייה.אנחנו חלק מקבוצה די גדולה, אותה ממשיך להוליך שפנייר, אני מעט מאחור. אבישג מחכה על האופניים בק"מ ה-4 ומלווה אותנו עד מעגן - זה כיף ומרגש. אנו פונים במעגן, להלן צומת התנין, ולהפתעתנו כמעט ואין רוח. הרב-חובל מגביר את הקצב, רפי ואני נצמדים אליו ומתחילים לעבוד. מנקודה זו, עד הק"מ ה-30 אנו רצים "כתף אל כתף" (זה רק ביטוי כמובן, ביום טוב הראש שלי מגיע לכתף של שפנייר), החבורה שלנו מתפרקת מעט אחרי הסיבוב של החצי ואנחנו ממשיכים בקצבים של 4:25 לעבור עוד ועוד אנשים. מגיעים לסיבוב של מעגן ולשטיח של ה-30, קובי, גרונר ששופך עלי מים. אבישג מחכה לנו בהמשך, מההתלהבות אני עובר קדימה ומשאיר אותם מאחור, אבישג עוד מספיקה להגיד לי לא להשתולל ובני ורפי חוברים אלי מאחור באזור אוהלו ועוברים אותי, לוקח כדור מלח ושולח את אבישג לתת גם לרפי ובני, בשלב זה אבישג לא יודעת מי זה בני (למה אין לו חולצה של המועדון למען השם?), רק רפי מקבל כדור, שבחוכמה לאחור היה בהחלט יכול לעזור לו. ק"מ 34 אני צונח ל-4:55, כך גם בק"מ הבאים. הם מתרחקים קדימה ואני נאבק עם הרגליים, הידיים והראש. לשימחתי נשאר על קצב זה. אני עוד נופל מעט ל-5:00 ד' בק"מ ה-39, אדון שמעון זרביב, מגיע כהרגלו בשעטה מאחור, אבישג מאיצה בי להגביר, אני מצליח להגביר מעט ל-4:55 ומפטיר לה שאלחץ בשניים האחרונים. חמי טבריה, מופיעים מולי שני מלאכי השרת עמיחי ורם ומתחילים ללוות אותי. העלאת הקצב ל-4:47 עושה פלאים. עוקף את שפנייר בק"מ ה-41, רפי מתקרב, ק"מ 42 ספרינט ב-200 מטר האחרונים עובר גם את שמעון ועוד כמה, הבן של רפי מצטרף אליו והוא לא מאפשר לי לעקוף אותו. מסתכל על השעון, 3:12 נמוך, מעל היעד, אבל יותר מסביר בהתחשב בתנאים.לא מרגיש עייף במיוחד, הרגליים בסדר יחסית. אין ספק שזה תודות לתקופת אימונים יציבה ולמנוחה בשבועיים שלפני.אני רוצה להודות ליורם, יוסי על הליווי והתמיכה המקצועית. לגיסר על התמיכה החברית. לערן, שהיה שותף בתחילת תקופת האימונים, לבני זר ובמיוחד לבני שפנייר שהיו הפרטנרים לארוכות בשישי. לחבורת אמסטרדם על ההשראה והחברה בימי שישי בשוק אצל מזרחי.ניסיתי לשלב את המשפחה בחוויה החברתית שיש לי עם חברי במועדון, לפעמים זה מעיק, אבל לשימחתי אבישג ידעה לזרום איתי וזו הרגשה נהדרת שאתה לא צריך להסתיר את החברים שלך ואת אישתך אלו מאלו.הבחירות שלי:המנטור - יורם.הרבי - יוסי.הפרטנר לאימונים - שפנייר.אימון התקופה - סולם, 4,000-3,000-2,000,1,000 באיצטדיון עם יוסי ועמיחי.התה של חיים - התה של עמיחי.תמונת המרתון - השלישה על השטיח בק"מ ה-30.

קוביש
הודעות: 2946
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי קוביש » 08 ינואר 2010 11:52

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>עוד לפני הסיכומים - אהבתי איך נבראה פה ישות חדשה בשם "צמד הרפים". השלישיה בני-רפי-רפי היתה הדבר הכי מהנה בשבילי במרתון הזה.ותודה לקוביש על התמונה שלנו בק"מ ה-30, דורכים בו זמנית על השטיח, שמבחינתי האישית היא תמונת המרתון. היא כבר ברקע של השולחן עבודה שלי...<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>אם כך קבלו אותה בפורמט מלאhttp://bike.shevet-alon.com/Tiberias2010/RRB.JPG

amih77
הודעות: 3027
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי amih77 » 08 ינואר 2010 11:58

שפנייר הזה אליל. רץ עם חץ תקוע בצוואר מהק"מ ה30...

cullmann
הודעות: 1092
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי cullmann » 08 ינואר 2010 12:09

סיכום מרתון טבריה 2010איך לסכם את המרתון הזה? מאיפה להתחיל? הרבה מחשבות מתרוצצות בראש ואני עדיין מנסה לעשות סדר בכולן.תקופת הבסיס הייתה במהלך יולי-אוגוסט והתאפיינה בצבירת קילומטרז' בריצות בקצבים קלים, עם ריצות פרוגריישן פעמיים בשבוע. בחודשים אלו הקילומטרז' השבועי נע בין 95-105, מה שתרם להגעה המחוזקת שלי לתחילת תקופת האימונים "הרשמית" בספטמבר. מספר נקודות מפתח מתקופת האימונים, ללא סדר כרונולוגי מסויים.החלק החשוב ביותר בשבילי, מה שהעניק לי את ההנאה הגדולה ביותר במהלך החודשיים האחרונים, היו הריצות עם החבר'ה בגבעת רם בימי ראשון ושלישי והריצות בואדי בימי שישי. בניגוד למרתון הקודם, בו רוב האימונים בוצעו לבד, הרגשתי הפעם שיפור עצום רק מעצם העובדה שרצתי יחד איתכם.באימוני המסלול ובואדי התגבשה ההתקרבות שלי אל יוסי, רועי ועמיחי (חכו חכו, התודות זה בסוף), ש"לקחו אותי תחת חסותם". מירוץ חולון, שיא חדש של 36:27. 3 שבועות אחרי זה הוא נשבר בריצת 10 ק"מ בגבעת המופעים עם אביחי- 35:54 שהשאירה טעם של עוד. מרוץ אייל טוב עם 54:26 שמראה שהכיוון נכון, ולאחריו בית-שאן עם שיא של 1:18:16 שמהווה חיזוק נוסף של הביטחון העצמי. 14 קצב עם יוסי, רועי ושרון בגבעת רם ב- 51:51 הרגישו ללא מאמץ מיוחד. ריצה נוספת שהיוותה נקודת ציון הייתה 3 הקפות בהר איתן עם יוסי, רועי ובניזר על פחות מ-37 דקותכל אחת והקפה רביעית של מרוץ תני ב- 31:25. לאחר הריצה נשכבתי מקופל בבגאז' של יוסי- אכן מראות קשים. במבט לאחור, מכאן כנראה התחילו כל הצרות של החודש האחרון לפני המרתון- ITBS ובעקבותיו shin splints. לשמחתי האימונים לא נפגעו יותר מדי.הטייפר והורדת הנפח הכללי עזרו בהחלמה ולמרתון הגעתי כשהבעיות הללו מאחורי. בערב המרתון, ארוחת ערב עם כל החברים, כולם מחסלים את המנות שלהם ורק אני מתקשה להתמודד עם צלחת הפסטה. הגדילו לעשות מספר חברים שלא אנקוב בשמם שעוד המשיכו אחר כך לפיצה בסמוך. בוקר המרתון. זינוק. אני מאחורי מיימון, כשהכוונה להמשיך יחד כמה שיותר. קילומטר ראשון עובר ב-3:51, מעט מהיר אבל אני לא דואג יותר מדי. מתחילה להתגבש דבוקה שכוללת את מיימון ואותי, בנוסף לעוד 2 רצים (אני במאסף). הם ממשיכים על קילומטרים סביב 3:50-3:52. הקצב שלהם נראה לי מהיר מדי, כך שלאט לאט הפער בינינו גדל ואני מוצא את עצמי רץ לבד. ובכל זאת, לפני נקודת ה-10 היה קילומטר על סביב 3:46 ועוד אחד סביב 3:48. ציון נגר לפני ואני עובר אותו סביב הק"מ ה-14. מגיע לחצי ב- 1:21:44, 16 שניות מהיר מקצב המטרה. מיימון ושני הרצים שאיתו בערך 20 שניות לפני. 10 הקילומטרים הבאים עוברים על קצבים שנעים בין 3:53-3:58. החום מתחיל להשפיע, אבל אני חושק שיניים וממשיך. שדה הרצים דיי דליל, מדי פעם אני מגיע לרץ או שניים, ממשיך איתם מעט ואז עוקף אותם.לפני הק"מ ה-30 פוגש את גרונר, בלדרמן וקוביש שמעלים חיוך על הפנים. גרונר מושיט לי בקבוק מים מאופניים. מגיע בדיוק בזמן. עד לק"מ ה-34 הקצב יורד עוד קצת אך נשמר במאמץ באזור 3:58-4:00, עם גיחות קצרות לצד השני של ה-4 דק'. המצב שונה מאוד ממה שהיה בז'נבה. שם, בק"מ ה-32 התחילה ההגברה עד לסיום, כמעט ללא הרגשת מאמץ מיוחדת. עכשיו, לעומת זאת, ההרגשה היא של מלחמה אמיתית- בשדים, בחום, בעצמי. עד לק"מ ה-38 הקצב ממשיך לרדת ומתייצב סביב 4:06. זכורים לי קילומטר על 4:10 ואף 4:12. ואז מגיע הק"מ ה-39, שם אני פוגש את רועי עמיחי ורם, שמעודדים אותי הלאה והלאה. רועי ועמיחי ממשיכים- רצים ומעודדים, מעלים את הביטחון. ק"מ 40, חיים ואלחנן מעודדים וארז בג'ינס וסנדלים מחייך חיוך גדול ונותן לי עוד כוחות. אוטוטו הסיום. עיקולים אחרונים והירידה אל שער הסיום. הנפת ידיים וחיוך עייף אך מלא אושר. 2:46:40, שיפור של 8:04 דקות לשיא האישי מהמרתון הקודם. מקום 30 כללי, 11 בין הישראלים. ואני יודע שאני שווה יותר, אבל אני לא חזיר. בתנאים טובים... אבל it is what it is. אם אתחיל להודות לכל אחד ואחד, כנראה שהפוסט הזה לא יסתיים. ובכל זאת, מספר תודות מיוחדות: 1. התודה הגדולה ביותר מגיעה לרועי ועמיחי שעזרו ותמכו בסוף. אין מספיק מילים בפי על מנת להודות לכם על הכל. הנוכחות שלכם על המסלול הפיחה בי חיים חדשים.2. יוסי, שהמילה שלו תמיד מעלה לי חיוך על הפנים ועצותיו מגיעות תמיד בזמן ובמקום הנכונים. הריצות המשותפות בואדי עם שלושתכם, עם הדיבורים, הצחוקים וההתלבטויות, הן ה-highlight בשבילי. נכונו לנו עוד ריצות רבות יחד. 3. יורם- המורה, המנטור, שהמילה שלו יכולה להרגיע את פקעת העצבים ואי הוודאות הגדולה ביותר. אני לומד ממך המון, ולא על הריצה לבדה. 4. אלחנן והקיוסק המפורסם- איזה כיף שהיית שם, לשמוע את החוויות, לעודד, להתרגש ביחד בסיום. באמת אדם מיוחד. הגוף עייף, השרירים כואבים, אך הרגשת האושר לא מפסיקה המחשבות כבר רצות הלאה, אל מה שעתיד לבוא. ברלין מחכה.

אלחנן
הודעות: 522
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי אלחנן » 08 ינואר 2010 12:29

קובי כבר כתב והתייחס, זה מאוד מאוד מרגש לעמוד בצד הדרך ולראות את הרצים, במיוחד ביום כמו אתמול, גם אם לדעתו של יורם החום לא היה גורם משמעותי להפרעה, ברגע שראיתי את הקנייתים מסיימים 3 דקות מלקיחת הפרס שבשבילו הגיעו, את הישראלי הראשון מגיע רחוק מאוד משיאו האישי, כבר דאגתי מה קורה עם החברים לקבוצה, ואז לראות את מימון וסיריל אחריו זו הייתה הפתעה מוחלטת שגלגלה דמעה לזוית העין, - פשוט היה מרגש לראות אתכם מימון וסיריל היקרים!!!מסתבר שמרתון נותן הרבה ריגוש גם אם אתה לא רץ אותו, עצם המחשבה מה עובר על הרצים כי היית שם פעם גורמת לך להתרגש ולהעריך.לגבי התמונה המפורסמת של רפים ובני, זה כמו האבא שלוקח את ילדיו לטיול, משגיח עליהם, דואג לשלומם, וכשהם רואים את אמא - נותנים פיניש ומשאירים אותו מאחור, הם נהנים והוא כאבא נהנה יותר !!!!כל הכבוד לבני זר על החזרה המרשימה למסלול, וראוי להערכה רבה וגדולה מאוד ידידנו מקבוצת הסוללים - דודיק סידס, איש ענק!!!רועי שרץ את 10 הק"מ - פשוט ממשיך לקצור את הפירות על שנים של עבודה קשה, התמדה ונחישות.מעבר לכך, כל הכבוד לכל מי שרץ, השתתף, והיה בטבריה, תודה גדולה גדולה לכל העוסקים במלאכה, על ארגון החדרים, הארוחה, והבאת הקבוצה למעמדים האלה.

סמל אישי של המשתמש
חלושעס
הודעות: 6517
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי חלושעס » 08 ינואר 2010 19:38

אין כמו מרתון טבריה.אין לי מילים, ואת הרוב כבר אמרתי לחברים בע"פ אבל בכל זאת אנסה לכתוב.אומנם התנאים הפיזיים לא היו אתמול לטובתנו וגם התוצאות היו מהפחות טובות שידע המועדון – אבל הרוח והאוירה היתה מהטובות שיצא לי לחוות. איך כתב ארז אחרי אמסטרדם? חברים. אנחנו קודם כל חברים.וזה מתחיל מערן זלר שלמרות שאני בטוח שליבו נחמץ – לקח חופש מהעבודה ע"מ לתמוך בנו לאורך המסלול, וכך גם גרונר ואבישי, ונמשך בשרון שבכל פעם שנכנס לחדר של אלחנן וחיים אתה רואה את כולם מחייכים. וממשיך בקוביש למרות כל הקשיים בא ורץ את ה-10 (והיה רץ גם את המרתון אם היה יכול לסיים את המרחק) וחיים ואלחנן שידעו שספק אם יסיימו ולמרות זאת באו, ובני שעלה משאול תחתיות כדי לראות שבחוץ זורחת השמש, ושלושת הרפים (כן, שפנייר, גם אתה רפי...) עם תמונת השנה (שתתחלף ב-26 באוקטובר...) ויורם שנשבר לי הלב לראות אותך בקילומטר ה-40 אחרי שדנה דיווחה לי שאתה נראה טוב... ודנה שאירחה לי חברה במשך שני קילומטרים בהיותי כואב ודווי, ויריב תמנע שכל הזמן מחייך, ומגי וגרולמן והרוקי'ז ועקיבא (סחטיין על התוצאה!!!) ורם וחגי ואבי בן-ישי ה-badass, והתותחים: מימון וקיריל ורועי ואביחי ובדיע וציפצף.ואם שכחתי מישהו זה רק בטעות.וקצת על עצמי:אחרי המרתון היו חברים שהתקשרו אלי לשאול אם אני מבואס – אז אני לא. היו לי שתי אפשרויות: או לבוא לרוץ את המרתון או לרוץ את ה-10 שזה מבחינתי להיות בלי ולהרגיש בלי. את הרעיון הזה של "רצים מרתון בכל מחיר" הכניס לי לראש חברי כאח לי ה"ה א.ב. ועד אתמול לא הבנתי למה אני עושה את זה. אבל היום אני כ"כ שמח שהייתי חלק מההתרחשות הזו. אז חברים – אל תרחמו עלי, רחמו על כל מי שלא זכה לרוץ אתמול... וכן, אני ארוץ בטבריה גם אחרי ברלין, עם קצת יותר נסיון לגבי במה זה כרוך, אבל עם הידיעה שזה עלול להיגמר מהעבר השני של השלוש.ובאותה הזדמנות ברכות לחברים שאינם חברי המועדון שרצו יפה מאוד אתמול:יובל ברק (חניך של ציפצף), יותם ורדי (ככה יורדים את השלוש – בחום כבד, ועם עודף. אין קיצורי דרך.) אלדר כרמלי – ה-2:50 כבר לא חלום, דודיק סידס התותח, אבי הרוש, ואחרון חביב – משה פרץ שנתן קאמבק מרשים. אם לא הבנת את זה מגיסר – יש לך הזמנה פתוחה להתאמן איתנו לברלין ולנסות לרדת יחד את ה-2:40, בדרך אתה עלול לגלות שיש בינינו גם אנשים טובים (מבטיח לא לנסות ולגייס אותך...)ושי - זה בהחלט לא המרתון האחרון שלך. שאל את יותם...וכמובן - תודה לכל המברכים בכתב ובע"פ.

סמל אישי של המשתמש
חלושעס
הודעות: 6517
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי חלושעס » 08 ינואר 2010 20:05

ואיך שכחתי?את עצמי ובשרי, אחי הבכור אלי, איש הושעיה שבגליל שבדקה ה-90 החליט להשתתף ב-10 - אחרי שהמרחק הגדול ביותר אותו רץ היה שבעה קילומטרים. בגיל 54, רץ 10 ב-54.בסמסים בינינו אחרי המירוץ כתבתי לו - כנראה שבכל זאת יש לנו את זה. הוא ענה לי: הגנים של אבא. עניתי חזרה: רב לייב. אלי בתגובה: חכם צבי.את זה באמת זר לא יבין...

רונה
הודעות: 298
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי רונה » 08 ינואר 2010 20:38

קופי/פייסט למה שכתבתי כבר אצלנו באתר אבל צריך להיכתב כמובן כאן.תודה ענקית לכל חברי מועדון ארוחת הבוקר ובראשם נחשון, יוסי ואלחנן (ואם יש מישהו ששכחתי נא לא להיות פולניה בבקשה. זה לא אתם, זה אני....) שמשום מה יש להם כוח אינסופי לקשקושים שלי.....וכמובן דנה, דנה, דנה... אין שום דבר יותר כיף מחיבוק מדנה בק"מ ה-35. באחריות!פרטים מדוייקים יותר על חווית המרתון המעצימה שחוויתי אתמול אפשר לקרוא בפוסט שלי באתר הסוללים פה אני רק אכתוב בקצרה שהשנים במחיצת אלחנן סופסוף מתחילים לשאת פרי. לרמה שלך עוד לא הגעתי אבל אני בדרך הנכונה נכון אחי היקר??

foggy1
הודעות: 402
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

אודיסיאה 2010 - מסע החזרה לטבריה

הודעהעל ידי foggy1 » 08 ינואר 2010 20:40

you can't always get what you want.המרתון הזה היה אמור להיות מרתון ה"דגל" מבחינתי, התאמנתי קשה וקיויתי להשתפר בצורה משמעותית.כבר באמצע תקופת ההכנות, הבנתי כי קפיצת מדרגה לא תהיה, אבל מצבי טוב.תחזית מזג האויר, שינתה גם התחושה שיהיה טוב.לשמחתי כושר טוב מהתכנון השמרני והקפדה על התכנון, הובילו לשיפור קטן של השיא משנה שעברה ואפילו נגטיב ספליט.והאמת אני הרבה יותר מאושר מהדרך שעשיתי את המרתון מאשר כל תוצאה שהיא.קיריל מקווה ששמעתי אותו מעודד אותך בסיבוב, נראית מעולה!


[phpBB Debug] PHP Warning: in file [ROOT]/vendor/twig/twig/lib/Twig/Extension/Core.php on line 1107: count(): Parameter must be an array or an object that implements Countable

חזור אל “מרתון טבריה”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot] ו־ 3 אורחים