bc-running.com (דף הבית)

ויתור של לל על מרתון גדול = פלוס מינוס $400K. בשביל בחור מעמק הריפט זה לפרנס את כל המשפחה לכמה וכמה שנים.גם הול, שכמו לל רץ את לונדון השנה בראיון אחרי המירוץ אומר שהוא לא היה בכושר מקסימלי.עצם זה שרצים ברמתם ויתרו על ברלין/ שיקגו/ נ"י השנה על מנת לייצג את ארצם זה הרבה.

"בשביל בחור מעמק הריפט זה לפרנס את כל המשפחה לכמה וכמה שנים".ובשבילנו מעמק המצלבה מה? זה ארטיק שוקו בננה?

הי יש כאן מתמטיקה במקום כלכלה. מדליה אולימפית ניתן למנף בעבודה נכונה לחסויות וכו' בסכומי כסף גדולים יותר ולאורך שנים ארוכות יותר. לונדון יותר, לונדון פחות, אף אחד לא מבטיח לו שבקלה לא יעבור למרתון לקראת האולימפיאדה ב-2012 (לונדון כבר אמרנו?). בקיצור החלטה כלכלית מוטעית!!

נכון רפי, וזה גם חלק מהסיבה שמרביתם אכן השתתפו במירוץ... בכל מקרה, נראה לי ששיא אישי טוב (שמהבחינה הזו מרתון אולימפי הוא לא המקום לשיא אישי - גם עבור סמי) עדיין נחשב יותר עבור מארגנים מאשר מדליה אוליפית/WC.

כדאי לשים לב לויקטור רוטלין השוויצרי שסיים שישי, וראשון מחוץ לאפריקאים (לפני האמריקאים).דרך-אגב לפני כמה חודשים ראיתי אותו באיזו תוכנית בטלויזיה, הוא רץ שם על החומה הסינית.http://www.iaaf.org/athletes/biographie ... index.html

אגב, יורם, מסתבר שיצא לך לפגוש את הויקטור הזה בעבר, כשהגיע למקום ה-58 באליפות העולם בחצי מרתון...שימו לב למקום השביעי - מכר ותיק חדש <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle>http://www2.iaaf.org/whm98/results/data/M/HMAR/Rf.html

כן וגם יצא לעשות ריצה קלה עם רונלדו דה קוסטה שקבע מספר ימים לפני כן שיא עולם במרתון ברלין והיה שם הסלב המרכזי. הוא הגיע במקום 12. היו הרבה שמות גדולים באותה ריצה: חאליד סקאח, הנדריק ראמאללה (שעד היום נמצא באזור), טנדאי צ'ימוססה (רץ מרתון מעולה), חרט טיס הדרום אפריקאי, מרטין פיז הספרדי האגדי ודנילו גופי האיטלקי שהגיע "רק" במקום ה-25 עם תוצאה של 62:24 ...

מעיון קצר בתוצאות אפשר ללמוד שני דברים: 1. העקביות משתלמת 2. התוצאות השתפרו מאוד בעשור האחרון.