bc-running.com (דף הבית)

קיבלתי רק פעמיים בחיים:פעם אחת כשהשארתי 52 מ"מ בלילה בשטח אימון בחצצון. רק נס גרם לזה שמצאתי אותה לפני הבדואים שם. בדרך כלל עשר דקות אחרי סוף התרגיל כבר אי אפשר למצוא תרמילים ריקים בשטח. פעם שנייה לפני שבועיים מיורם.אין מה להגיד. אני מתחיל להבין כמה ההכנה שלי עד עכשיו לא הייתה טובה. בינתיים כבר שבוע וחצי של בסיס. ממשיך לדחוף את הקילומטרז' למעלה, ולרוץ לאט. אם הכל ילך כשורה, טפו טפו טפו, השבוע הזה צריך להיגמר תלת ספרתי, או לפחות כמעט. גם התחלתי למלא אימונים בתוכנה באתר. זה מן מכשיר מחויבות כזה. אגב, חסר שם סוג של ריצה. יש ריצת התאוששות, וקצב, ואינטרוואלים והכל יפה וטוב, אבל כרגע כל הריצות שלי נופלות בקטגוריה אחרת: ריצות בוקר. לא ממש אף אחת מהקטגוריות הקיימות.עוד שתי ריצות השבוע, ואז רק עוד 21 למנייייייאאאאאק. האמת, יש לי הרגשה שאחרי תקופת הבסיס לא ממש, איך לומר, יוצאים הביתה, לא?

תהיה חזק אסף תהיה חזקאין לך כתקופת הבסיס לחיזוק המשמעת והסבלנותוגרונר יסביר לך כמה הן חשובות לרץ המרתון

אסף, רק הורד את המספרים מהפוסט והכל יהיה בסדר.תן דגש להרגשה בכל ריצה ולא למספרים. המספרים יבואו בהמשך. נסה לרוץ הרבה אבל אל תכנס לתשישות (יש הבדל בין עומס לתשישות) וכאמור, "תלת ספרתי" או לא, זה לא הכל בחיים.הקטגוריה של "ריצת התאוששות" כוללת ריצות קלות, ריצות בוקר וכו'.המשך לדווח.

אסף, בהצלחה."ועשית ככל אשר יורוך".

חוויה מאוד מיוחדת תקופת בסיס. מאוד. הרבה שעות של ריצה. אני משתדל גם לישון הרבה. הממ...מזל שאני יכול לעבוד תוך כדי ריצה. כן. אני יודע מה מיוחד לי בתקופת בסיס הזאת: אני רץ כבר לא מעט זמן, ובכל זאת יש בתקופה הזו משהו מאוד חדש.

מחר יסתיים השבוע הרביעי של הריתוק לבסיס בריצה של 28 ק"מ. עוד לא זמן לסיכומים. אגב, תופעה מעניינת, מצד אחד אין ספק שארבע שבועות, עם קילומטרז גבוה ואיטי מלמדים פרק בהלכות סבלנות. מצד שני, זה עדיין חלש, זה עדיין בווליום שקשה לשמוע, אבל קצת מדגדג בקצה האף איזה רצון להתחרות. סתם, ככה לבדוק אם קילומטרז תלת ספרתי על פני חודש ומשהו בכל זאת עשה משהו. בקיצור - שאלה:נניח שהיצע המירוצים פה הוא בלתי מוגבל. איזה מרוצים ומתי הייתם ממליצים לעשות בין עכשיו למרתון? המרתון הוא בתחילת מרץ.

הכוונה כמובן, קילומטרז שבועי תלת ספרתי על פני חודש ומשהו

אסף, לדעתי רצף המרוצים שיש לנו בארץ עשוי ב"טוב טעם":חודשיים לפני המרתון חולון/אשדוד, חודש וחצי לפני מרוץ אייל, וחודש לפני המרתון - בית-שאן. בשנים הקודמות נהגתי גם לרוץ את מרוץ גלעד בתחילת תקופת האימונים - כדי לדעת מה מצבי (פחות או יותר) ולהיכנס קצת לאוירה.

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>אסף, רק הורד את המספרים מהפוסט והכל יהיה בסדר.תן דגש להרגשה בכל ריצה ולא למספרים. המספרים יבואו בהמשך. נסה לרוץ הרבה אבל אל תכנס לתשישות (יש הבדל בין עומס לתשישות) וכאמור, "תלת ספרתי" או לא, זה לא הכל בחיים.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>זה אולי שייך יותר ל"נרןץ בדרך ניתן בראש" אבל אני חושב שזה יותר מתאים פה במיוחד אחרי התגובה הזאת של יורם.היום לראשונה עברתי את ה 30 (כבר הגעתי אבל לראשונה פרצתי גם את המחסום הזה)וגם את ה 3 שעות ברצף. קודם כל, היום אני לראשונה מאמין שזה אמיתי, ואני באמת הולך לרוץ מרתון. אבל מעבר לזה, היום הסתכלתי פחות על הגארמין ויותר על ההרגשה, לא ניסיתי לפרוץ ולגמור את הכוחות ופשוט רצתי את זה. שבוע שהתחיל בבאסה אחרי שלא עמדתי ביעדים ששמתי לי במירוץ אייל הסתיים אחרי ריצות טובות באמצע השבוע ואז ריצה ארוכה "פחות עם מספרים". ובסוף איכשהו דווקא יצאו זמנים סבירים. בשבועיים-שלושה הקרובים אני אנסה להמשיך לרוץ הרבה אבל לא בטירוף (אחרי ששי טוחן לי במח כל הזמן שאני צריך להאט ולרוץ נכון אפילו אני מתחיל להפנים) וכנראה שבסוף באמת יהיה בסדר.

דודי, אני לגמרי איתך. בסוף השבוע הזה אני אמור לעשות 32 (20 מייל בעברית), ואני כבר מתרגש מזה. רק המחשבה של לבלות שלוש שעות עם עצמי כבר קצת מפחידה בכל מקרה, יורם אומר שאלו הריצות הכי חשובות בתהליך ההכנה. וכשיורם אומר - אני עושה.