bc-running.com (דף הבית)

חחח, בהחלט חזק

לכל המתלבטים- יעקב הביא לי ביד כבר אתמול, שווה להגיע.

מי שמתבייש שאני אביא לו מול כולם, יכול לבוא איתי מאחורי החנייה בהר איתן ואני אביא לו בנפרד.

שאלה לגיסר. מה התו"ל אם אתה רוצה שמישהו (ספציפי) לא יבוא לאירוע שלך. גם אז 'תה צריך להביא ביד?

תמיד זכור נחשון
"היד הנותנת היא גם היד המקבלת".

תודה לכל מי שבא היום, נהנתי לרוץ איתכם (אם אפשר לומר כך על ריצה בהר איתן).
אין זה סיכום, את המועדון לא עוזבים.

יעקב - מאד מצטער שלא הגעתי.
דרך צלחה.

סגרתי עם יעקב לסגור את העסק בנזיפה והתראה חמורה, בלי עונש השעיה.

נרדמתי בשלוש בבוקר והשעון המעורר כלל לא נשמע.

יעקב מאחל לך שתצא ממישיגן יותר ניק וויליס מאלן ווב.

המבחן של הרשקוביץ || הלביא מציון פותח מבערים
הרץ הישראלי "אני לא נכנס לאופוריה", הוא מכריז

הכיתוב "LION OF ZION" (האריה מציון) מתנוסס על כובע האריה שחובש יעקב הרשקוביץ כדי לחמם את האוזניים במהלך הריצות הקרות. הוא נקנה בשנה שעברה, כאן בתל אביב, כשהרצים הכירו את יעקב. אתמול קיבל הכיתוב על הכובע משמעות ברורה. "כן, זה לא רק לחימום האוזניים, אלא גם כדי להראות שאני אריה מציון", אומר הרשקוביץ. "לביאה", אני מתקן אותו. "אני לביאה שנלחם כמו אריה", הוא מחייך מאוזן לאוזן אחרי שתי הריצות גב אל גב המוצלחות מאוד אתמול, שקירבו אותו צעד נוסף.
"האמת היא שממש ממש כיף לי עכשיו, היה יום מאוד מוצלח. היה לי חשש לפני שירדתי לפארק, אני שמח שהצלחתי לתפקד מצוין. זה היה יום מאוד חשוב, אבל גם היום הוא יום מאוד מאוד חשוב", אמר יעקב, שנראה מאושש ומאושר למרות העייפות הרבה והעובדה שהאינטנסיביות של האריזות התחילה להשפיע על גופו. על רגלו יש שפשוף רציני שהפך לדימום, "יש לי כנראה גם שבר מאמץ ברגל, אבל זה לא משנה. אני אחזיק מעמד עוד שלושה ימים. זה בוודאי לא ישפיע".

• יעקב הרשקוביץ: "יום מאוד מוצלח, אני לא באופוריה" 04.08.2012 | 17:26
• אן ארבור מחכה ליעקב הרשקוביץ 05.08.2012 | 12:12
• יום מאכזב להרשקוביץ, נותר במקום השלישי 05.08.2012 | 17:48
• לאן נושבת הרוח 06.08.2012 | 23:00


אחת הבעיות של הרשקוביץ עד כה היתה הזינוקים הגרועים. "יעקב השתפר מאוד בזינוקים, לקח החלטות טובות מאוד ובדיוק בזמן הנכון, זה היה יום מצוין", סיכם מאמנו, שהזכיר כי בריצות היום צפויות רוחות רגועות הרבה יותר, דבר שפחות טוב עבור הרשקוביץ. "זה נכון, הרוחות יהיו קלות יותר ואני חייב להיות בפוקוס ולהתרכז", הסכים יעקב, "יש עוד יומיים מכריעים ואני לא נכנס לאופוריה עכשיו, גם בגלל הרוחות הצפויות. אני מקווה להיות באופוריה אחרי הארוחה ביום שלישי".
כשאומרים שהרשקוביץ טוב ברוחות חזקות זה נשמע ערטילאי עד שרואים זאת בעיניים. אתמול היו הרוחות במהירות 18-20 קשר והרשקוביץ פשוט טס. בריצת ערב הוא פתח פער אדיר, וסיימה 1:06 דקות לפני איתי רז הספרדי - הפער הגדול ביותר שהיה עד כה.
"היה כיף להרגיש את המהירות הזאת ולנצח את איתי בכזה הפרש", סיפר הרשקוביץ, "נכון שלהפרש ולזמן אין משמעות בריצה אלא רק למיקום, אבל זו הרגשה מצוינת לנצח ככה. יכולתי להסתכל לאחור ולסיים את הריצה בניחותא". זה ממש היה ככה, קצת מזכיר את הניצחון הסוחף של יוסיין בולט בגמר ה-100 מטר בבייג'ין לפני ארבע שנים. "באמת הייתי מאוד מהיר, מאוד, גם כשלא זינקתי ראשון הגעתי כמעט מיד למקום הראשון בזכות המהירות. זה כיף לדעת שאני כל כך מהיר, אבל גם רצתי היום חכם, לא רק מהר".
הרשקוביץ נראה מצוין ומלבד היותו חזק וטוב הוא גם עשה עבודה מנטלית. "ביום חמישי סיימתי במקום ה-11 והייתי עצבני כי לא מיציתי את הפוטנציאל שלי. הייתי מהיר, אבל זינקתי רע. ישבתי כל יום המנוחה, עבדתי על עצמי, אכלתי הרבה, העברתי תרחישים שונים על הזינוקים בראש, וזה עבד".
את המנטליות הווינרית הזאת אפשר לראות גם כששואלים אותו בעניין הרוח הצפויה היום. מצד אחד, כשאני שואל אם הוא חותם להגיע לריצה מחר במצב הנוכחי, לאור הרוחות הצפויות, הוא עונה "בטח. ברור. לגמרי". אלא שאז הוא נזכר שלאיתי המוליך בדרוג הכללי לא היו ריצות מוצלחות. "אתם יודעים מה, אני מאמין שאני יכול לעקוף אותו. הוא אמנם חבר שלי ואני מאחל לו הצלחה, אבל אולי אני יכול להגיע לריצת שישי מהמקום הראשון".
ככה חושב ומתנהג ווינר, אחד שבשנה וחצי האחרונות לקח שתי אליפויות עולם בריצות בירה ומי שלמרות שסובל מבעיה בריאותית לא הפך אותה לתירוץ. להפך, הוא נותן הכל, מקצועי לעילא ונלחם. אם זה כמו אריה או לביאה, זה כבר לא כל כך משנה.

http://www.haaretz.co.il/sport/london2012/1.1793638

גיסר, מה אתה רוצה?
זה נשמע כמו כתב חידה.

איתי רז הספרדי בראיון מיוחד שנתן לאילנה דיין:
"Yakov, anda cagar gordo, siempre terminas en segundo porque soy mucho mas rapido."

יעקב אני מקווה שראית את כל מכתבי האהבה שגיסר פיזר לך בפארק

מכתבי אהבה?!

איך פספסת?? כל השביל מהדר יוסף לצפארי היה מלא בפוסטרים ירוקים רומנטיים. הנחתי שזה עבורך

רגעים לפני העלייה למטוס, סיכום ביניים: אמנם טס אבל מקווה שלא עוזב את הפורום, יומן האימונים, הריצה ובוודאי שלא את החברים.
בשבוע שעבר, אחרי ביקור מרגש של השמנמנים ועמיחי, חשבתי המון על המועדון ועל משמעותו עבורי, ועבור אחרים.
הרגשתי שבשעות על גבי שעות שאנחנו מבלים יחד נוצרת הבנה בעומק השווה אך ורק לחוויות שאנחנו חווים ביחד. משהו שקשור למאמץ, סיפוק ואחווה ברמות הגבוהות ביותר.
הצער על הפרידה מהמועדון ומהשלישיה היה אחד הדברים המשמעותיים איתם התמודדתי, ועדיין, לקראת הנסיעה.
אני אוהב ומעריך כל כך הרבה אנשים במועדון ומחכה לחזור ולרוץ על השבילים ביחד בקרוב.
כבר מתגעגע.