הלך לעולמו רלף קליין....

[agroner]

אחד האנשים שסימל, בעיני לפחות, את כל מה שיפה בספורט בכלל, ובספורט הישראלי בפרט, צניעות, מקצוענות והרבה נשמהhttp://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3574930,00.html

[doron2008]

וגם ווינר גדול.זכרון אחד מיני רבים: ילד שוכב במיטתו, עטוף בשמיכה ומקשיב לטרנזיסטור קטן, שם משדר גדעון הוד הותיק והטוב את שניות הסיום הדרמטיות במשחק בין יוגוסלביה האדירה לישראל של (בין היתר) אביגדור מוסקוביץ, פיני חוזז ואחד, מיקי ברקוביץ'. שתיים וחצי דקות לסיום יוגוסלביה ביתרון 5, והמשחק נראה גמור. הילד העייף מפהק, אבל לא מאבד תקווה, ברוחו הוא משתטח על הפארקט בגוריציה לפחות כמו ארואסטי. שניות לסיום יגוסלביה ביתרון 76 - 75 ועם הכדור, הילד מחזיק אצבעות, עוצם עיניו ומייחל, מתפלל, ואז, נענות התחינות, גדעון הוד זועק: חטיפת כדור! חטיפת כדור! ברקוביץ' אל הסל ו... את ההמשך אתם כבר יודעים, הנצחון הגדול ביותר בהיסטוריה של נבחרת ישראל. הדמעות חנקו לא רק את גרונו של גדעון הוד.יהי זכרו ברוך.

[יורם]

אכן מסכים עם כל מה שנכתב. דמות ראויה להערכה, יהי זכרו ברוך.דורון, אני גם זוכר מצוין את אותו משחק וההתרגשות הענקית ואת גדעון הוד צועק "אני משתגע, אני משתגע" להבדיל אלפי הבדלות ממאיר אינשטיין שקירקר כמו תרנגול במשחק ההוא.

[MosheL]

בשנת 1991 שיחקתי בקבוצה של אלת"א (חברת בת של תעשיה אוירית) בליגה למקומות עבודה, הייתה לנו קבוצה סימפטית של אנשים נהדרים שבשיא העונה הייתה מתאמנת פעם בשבוע {{ שקלתי 30 ק"ג מעל המשקל הנוכחי שלי והתפקיד העיקרי שלי היה להצחיק את הקבוצה השנייה כשכל השיטות האחרות לא עבדו}} . לאחר שורה של הפסדים המאמן\שחקן\מנהל שלנו הגיע למסקנה שאנחנו בבעיה וכתב מכתב אישי לרלף קליין הגדול בבקשת עצה. להפתעתו הגמורה, רלף ענה שבשימחה יבוא לאולם הקבוצה, יעביר לנו אימון ויתן את עיצותיו - ללא תמורה. הביקור של רלף לבש צורה של ביקור אח"מ - ארוחת צהריים עם שחקני הקבוצה בחדר אירוח רשמי של החברה, ארוחה שבה רלף סיפר לנו אנקדוטות מחיי האימון שלו וכבש אותנו בלבביות ובעיקר בהתייחסות בגובה העיניים לכל הנוכחים. לאחר מכן הוא נלקח לסיור במפעל, שם הוצגו לו מערכות מתקדמות ביצור ובפיתוח (הקב"ט של אלת"א באותם זמנים היה שחקן מפתח בקבוצה מה שכנראה סייע בהשגת אישורים מהירה). הוא לא הסתיר את התרגשותו מהעוצמה הטכנולוגית, מה שמשך אותו לשוחח איתנו על השואה ועל חווית האימון שלו בגרמניה. השיא של הביקור היה האימון שהעביר. העצה שלו לנו הייתה לתרגל ולישם את עקרונות המטץ' אפ זון. הוא העביר לנו אימון של 45 דקות על ההגנה הזאת, באהבה, בתשומת לב ובעיקר ללא בדל של שמץ של התנשאות על קבוצה של שחקנים חובבים במיוחד. בנוסף לאימון עקרונות ההגנה חילק תוך כדי האימון טיפים אישיים לכל אחד מהשחקנים. {{ בשביל הפרספקטיבה - דמיינו את אחד ממאמני האתלטיקה הבכירים באירופה מעביר אימון לרץ שרוצה לרדת מחמש שעות במרתון}}שנים הערצתי את רלף קליין המאמן, לאחר הפגישה הערצתי את האדם.

[יוחאי]

סיפור מדהים (... וכן, אני יודע שאני מסתכן בכך שאישמע כמו בת 14 טיפוסית שמדהים היא מילת התואר הראשית שלה לכל מתאר).עצוב לי להכיר בעובדה שכיום כבר פחות מכירים בעבודה, אהבה לתחום ולאנשים כערכים העומדים בפני עצמם, והגישה הרווחת כיום היא שהערך נקבע על בסיס כלכלי בלבד (יתכן דווקא כתוצאה ישירה של חוסר התגמול הכספי ההולם הנהוג במחוזותינו). משה, למרות ההקבלה היומרנית ישנם עוד כמה מעטים כאלו (ממש מעטים) שאני מכיר שיעזרו בחפץ לב וללא בקשת כל תמורה כספית לכל רץ באשר הוא, מתוך אהבת הספורט ואהבת האדם, וזה לא ימנע מאחרים לקרוא להם בשמות גנאי למיניהם (על פי רב אלו שכן דורשים תמורות כספיות) - מעניין לא?

[יוחאי]

בתוך מה שכתבת משה, זה גם תואם לתכונה נוספת שאהבתי מאד אצל ראלף, ובימים האחרונים אמרו בתקשורת שבגינה הוא היה מרואיין מעולה. הבן אדם דיבר את אשר על ליבו, והיה מוכן לדבר על כל נושא. בלי שדפק חשבון יותר מדי. ממש מסוג המאמנים הללו שהם גם האבא והסבתא, המחנכת הפסיכולוג ומש"קית הת"ש.

[shohat]

זהו, סופית. אין יותר סיבה לראות את מכבי ת"א (אפילו לא הפרשנות המפרגנת, האופטימית ולעתים הנאיבית במכוון של רלף בתקופה שלאחר האימון). גם אני אהבתי אותו.בלי קשר, יוחאי, אתה נשמע כמו בת 14 טיפוסית.

[קוביש]

ארויו???? אומרים שהוא מצויןעדיין מכבי היא הקבוצה היחידה שמייצגת אותנו בכבוד באירופה ואת זה אומר לך אוהד הפועל ירושלים מגיל צעיר

[shohat]

ואני כבר הפסקתי להרגיש שהיא מייצגת "אותנו" (בכבוד אני מסכים. כבוד זה דבר חשוב). לא יכול להסביר את זה במונחים רציונאליים לגמרי.ואת זה אומר לך אוהד מכבי (מימי לאסוף-קורנליוס עד ימי מקדונלד-שפר, אבל פחות ופחות מעבר לכך).

[assafzim]

א. בת ה 14 הסטריאוטיפית (ויש פחות כאלה ממה שנדמה) לא אומרת "מדהים", היא אומרת "מדאים"ב. סיפור מדאים.ג. נחשון אוהד מכבי... אני לא יודע איך להתמודד עם זה. זה יותר גרוע מלמצוא את אוסף הפלייבוי של אבא...ד. קוביש - תכתוב עוד פוסט. יש לך עכשיו 999. ואני ממליץ, במחילה, שתחזור בך מדברי הבלע על זה שהשטן הצהוב מתל אביב מייצג מישהו איפשהו אדום עולה!!!

[shohat]

בוא נגיד שאין לאבא אוסף פלייבוי. מקסימום עותק של חוברת ישנה ששאל מאיזה חבר (ושכח להחזיר). ולענייננו, מה שנקרא, "אוהד אינצידנטלי" (בעיקר כשמחשחקים נגד אפס פילזן או בולוניה).אבל בינתיים, ב"צפון", אנחנו לא ממש רואים את ה - 49 ממריאים. ולהם ביל וולש ורלף קליין כבר לא יוכלו לעזור, למרבה הצער. מה יהיה?

[קוביש]

אסף אני אוהד הפועל עוד מהימים שאלי בן רימוז' סינגל וטובול (אם אתה מכיר את השמות) היו משחקים (כדורגל) ואני אומר לך לא צריך לשנוא את מכבי באירופה בשביל לאהוד את הפועלאו כמו שאמר בן גוריוןעלינו לעזור לצבא הבריטי כאילו אין ספר לבן ועלינו להלחם בספר הלבן כאילו לא הייתה מלחמהומי אנחנו שנחלוק על בן גוריון הה??

[assafzim]

אני מצטער. יותר מדי משחקים במלחה יצרו אצלי התניה פבלובית, שלעיתים יוצרת תגובות מוגזמות משהו. ומזל טוב על הכוכב החמישי הירוק.את ה 49 לא ראיתי השנה, אבל ראיתי במעט מעט זמן פנוי שהיה לי את הג'אינטס. ולסיכום החוויה - למדתי המון על התרבות האמריקאית, שילמתי 10$ על בירה דיאט (מה הלאה? דיאט עראק? נובלס לייט?), וראיתי פיצ'ר שמקבל לעונה סכום דמיוני, נדמה לי ש 14 מיליון דולר, מקבל 5 נקודות בראש באינינג הראשון (!!!), ואז יורד לספסל לקול שריקות בוז. למי שלא סגור על בייסבול, זה כמו לסיים את הרבע הראשון במינוס 30. במשחק הבא הוא כבר לא פתח, ואז הם סתם הפסידו. ישבתי ברכבת הביתה עם חבר ירושלמי שלומד איתי, שתינו באד לייט כי לא היה משהו יותר טוב (וכן, קשה להאמין, אבל היו דברים פחות טובים), ודיברנו על איך העונה גמורה, ואיזה טעות היה להביא את הפיצ'ר הזה. אחח... כמה שהרגשתי בבית ברגעים האלה...שנה הבאה - פוטבול. הדבר המעניין היחיד שמצאתי בביסבול זה הספר המרתק הזה:[url="http://www.amazon.com/Moneyball-Art-Winning-Unfair-Game/dp/0393324818/ref=pd_bbs_sr_1?ie=UTF8&s=books&qid=1218566269&sr=8-1"]moneyball/ michael lewis[/url]

[אמיתי א]

מכבי ת"א זאת לא קבוצה ישראלית בכלל !

[avichai]

יפה אמרת אמיתי.