טבריה 2008- שירשור המברוכים

[avichai]

אלחנן תענוג כל פעם מחדש לקרוא את דבריך.נחשון, אני ממליץ שתקדיש בספרך פרק או שתייםמדברי אלחנן...

[אמיתי א]

מברוק למישהו שלא במועדון :מברוק למפקד היחידה שלי (לשעבר),אל"מ דני קס-לוין,על התוצאה 3:31 במרתון,דני, אתה היית מפקד מעולה.אני לא יודע איך אתה מצליח לפקד על חטיבה,ובאותו זמן להתכונן למרתון, אבל כל הכבוד!היה מרגש ומצחיק לראות סביבך על קו הסיום 3 זאטוטים מהלכים,שלובשים חולצה שכתוב עליה "אבא שלי רץ מרתון" ,הלוואי ועוד מפקדים בצבא ילמדו ממך.אמיתי.

[עמרקרפ]

דני רץ איתנו, רצי כוכב-יאיר, והאמת שהוא השתפר מאד במהלך החודשים האחרונים ואכן כל הכבוד לו. דרך אגב אני חושב שכרגע הוא מדריך בפו"ם ולא מח"ט אבל אני אבדוק זאת איתו.

[אמיתי א]

הוא היה עד קצת אחרי המלחמה האחרונה המח"ט שלי (ושל אביחי) במילואים, אני יודע שהוא עבר תפקיד...

[eldarc]

מרתון טבריה שליבחודש מאי סיימתי מילואים עם עודף משקל (72 קילו) ונרשמתי למרתון ברלין.בחודש יוני סופסוף התחלתי להתאמן, ריצות קלות לעבודה וחזרה.בחודש יולי כבר הגעתי ל 140 ק"מ בשבוע, פעם בשבוע (ימי שני) אימון פרטלק או אימון עליות עם דב ויובל אשל במקוה.ריצות ארוכות עשיתי פעמיים בשבוע: 36 מסלול נשר החדש, ובימי רביעי 35 ק"מ מפ"ת דרך הירקון לאבן גבירוך - שדרות ח"ן, רוטשילד, תחנה מרכזית, שכונת התקווה - נחל איילון עד יהוד.ימי שישי ריצות טמפו בשילר, 10 ק"מ הכי מהירה שלי היתה 42 דקות.ריצות ממש לא מוצלחות, אבל שייכתי את זה לחום , אמרתי לא נורא, עד ברלין זה יבוא.אבל אני חייב להודות מהתחלה שנרשמתי למרתון , לא היה לי את זה, לא ממש רציתי את זה. תמיד בראש ישבה לי האופציה שלא לסוע לברלין, אתם בטח מבינים על מה אני מדבר.לקראת סוף יולי , אני נפגש עם יובל אשל לאימון עליות במקוה, ההוראה של דב היתה 3 חימום, 4 שחרור ואת העלייה 16 פעמים, אחרי כל 4 עליות ריצה קלה של 4 דקות. בשוטף ריצה קלה של 50 שנ. תחילת האימון שריר ירך ימין כואב, אני מחליט לא להתייחס לזה ומסיים את האימון. דב אמנם לקח את הילדים להצגה, אבל שהוא ישאל, מה אני אענה.בשבועיים הקרובים, אני הולך לעשות , פעמיים עיסוי, ממשיך להתאמן כרגיל , כולל 2 ארוכות בשבוע, אבל כל ריצה אני יותר ויותר מדדה על רגל ימין, רגל שמאל יותר עמוסה.אחרי שבועיים, אני יוצא לארוכה לבד בשבת, אסף ורפי באליפות עולם באוסקה, אחרי 30 ק"מ אני לא מסוגל לרוץ יותר, ונאלץ ללכת 5 ק"מ לאופניים שמחכות לי בסוף, ומשם עו 10 ק"מ רכיבה הביתה. (אני לא מפתח קריירת תראטלון, פשוט היו לי אופניים בעבודה עוד מיום חמישי).אני הולך ךבדיקה אצל אורי בהרב, המסקנה, השריר קרוע. הטיפול, שבועיים מנוחה, ותרגילי משקולות לשריר ה - 4 ראשי. הלך מרתון ברלין, את האמת שקיבלתי את ההחלטה די בשמחה, כי לא באמת רציתי את המרתון הזה, וגם אם הייתי רץ אותו לא הייתי מצליח בו.אחרי חודש מנוחה, כולל שבועיים בניו יורק, אצל אור שכבר יצאה לשם ביוני (הייתי אמור להגיע לשם מיד אחרי ברלין). נחתתי רעב למרתון טבריה , הפעם הייתי שם. אין לזה הסבר, אבל אם היה אפשרי , הייתי נרשם באותו יום למרתון ומזמין חדר במלון, עד כדי כך הייתי שם. כבר בניו יורק הקפדתי על תזונה, אמנם לא התאמנתי שם , אבל חזרתי 2 קילו פחות , והכל למען המרתון.חודש אוקטובר, יועד לריצות קלות, הגברת נפח משבוע לשבוע. בשבוע השני של אוקטובר היו לי מילואים , אבל לא נורא. בחודש אוקטובר רצתי פעמיים טמפו באימונים + מרוץ חולון : 12 ק"מ שילר, 50 דקות, 10 ק"מ חולון - 41:20 , 10 ק"מ שילר 40:50. ק"מ שבועי באותו חודש: 140, 150, 140, 176(בארוכה בני נזף בי על עלייה חדה מדי בנפח).חודש נובמבר מתחיל עם מרוץ אשדוד, שרצתי בו 39:27 , יום שישי 10*1000 אצל רפי בשילר, פעם ראשונה שאני מבצע 2 אימוני איכות בשבוע, מעכשיו עד המרתון בצעתי 2 אימוני איכות בשבוע, למעט השבוע השני של נובמבר.בשבוע השני של נובמבר, קרה המקרה שבעצם הכניס אותי יותר חזק למרתון, האירוע שממנו הבנתי שבמרתון הזה אני דוהר לשיא אישי ויהי מה.יום שלישי , תכננתי לצאת מהעבודה ב 14:30 וליסוע לאימון של 2000*5 בשילר, אממה בעבודה הודיעו לנו שאחה"צ יש פגישה בגעש בשעה 15:00 ועל כולם להגיע. מה עושים הלך האימון, ואז התקבלה ההחלטה, אני נותן תיק עם הבגדים למישהו מהעבודה שישאיר את זה בחדר, ויוצא מגעש בריצה חזרה, לעבודה, אמנם לא אימון איכות , אבל הערכתי שיש פה 25ק"מ ריצה. אני לא מכיר את המסלול, אבל תארתי לעצמי שאני אוכל לרוץ על הים עד הירקון, למעט עקיפה שתצטרך להתבצע באיזור שדה דב(עוד פעם דב) וכשאני אגיע לירקון אני אמשיך איתו מזרחה לפ"ת. באיזור שדה דב אני פוגש את אייל הראל, שמבקש מימני לחזור ק"מ אחורה בכדי שהוא יוכל להשלים 26 ק"מ, וכך אני עושה, כאשר הגענו לאיזור הנמל אייל התחיל להגביר, ואני איתו, פתרום אחרי שעתיים ריצה אני מבצע עם אייל קילומטרים של 4:13, 4:12, 4:20, שוב 4:13 וכו ככה בלי יותר מדי מאמץ , בכיף, בגלל החושך אני נפרד מאייל בגשר המכביה, וממשיך לזרוח מאושר ולרוץ דרך פרדס כץ לפ"ת ולעבודה, 3 שעות ו5 דקות אחרי שיצאתי מגעש אני מגיע בקלילות למקום העבודה.זהו מפה ואילך אימונים רגילים למרתון, פעמיים בשבוע אימוני איכות, כל שבוע גומע עוד ועוד קילומטרים. ריצה התבצעה כל יום, לא משנה מזג האויר, הריצה שהכי זכורה לי, זה יום רביעי אחד שרצתי בו 35 ק"מ , גשם שוטף כל הריצה, בקטע שבו רצתי בסמוך לים, הברקים היו מראה נהדר, פשוט כיף. באותו שבוע דרך אגב רצתי 190 ק"מ , ארוכה התבצעה בנוה שלום בגלל ששאר המסלולים היו רטובים מדי, ארוכה שמאוד נהנתי בה, ביחוד החברה של בני ונחשון, אנשים שכיף לרוץ איתם, למרות שברוב הריצות במקרה הטוב ראיתי את הגב שלהם.שבוע אחרי אותם 190 ק"מ מפורסמים, שזה היה השבוע הכי מנופח שלי בתקופת האימונים לטבריה, בריצה ביום ראשון הרגשתי כאבים בשריר ה 4 ראשי של רגל שמאל , מה שגרם ל 3 ימי מנוחה, ביום הרביעי ריצה של 25 דקות לבחון את המצב, ביום שישי אמנם באתי לשילר לאימון ה 1,2,3,4,5 אבל לא ממש עשיתי אותו, הייתי מעין פייסר לאחד החברה שעשה את זה על ~4:25 לק"מ. יום למחרת כבר עשיתי ארוכה, שהסתיימה בצורה טובה, 10 ק"מ אחרונים על 45 דקות, 36 ק"מ ב 2:43 מפכינתי היה מעולה, וגם הבנתי שזהו הפציעה עברה, אפשר לחזור למצב נורמלי. מכאן ואילך אימונים יומיומיים, הכי חשוב, לא משנה מה קורה ומה התוצאות באימונים, אם אין פציעה יוצאת דופן, זה לצאת להתאמן. מרתון זה התחום למי שלא מפחד מעבודה קשה, מי שעובד קשה יצליח, וזה בטוח. פה לא צריך לבצע שום מחקר, מי שיצא לשדות, וירוץ , 25 ק"מ ביום, ריצת טמפו בשבוע ועוד ארוכה, שבה משקיעים, ארוכה זה לא ריצה קלה והעיקר לרוץ 36 ק"מ, בארוכה עובדים קשה, בארוכה מנסים לסיים מהר ב 10 ק"מ אחרונים, מי שעושה את כל זה מובטח לו שיצליח.התחרויות גם בישרו טובות, ממרוץ אשדוד כל מרוץ היה מהיר מ 4 דקות לק"מ, שזה היה לי עד השנה פעמיים בריצות 10 ק"מ שניהם היו במרוץ כפר סבא, שכנראה מאיר לי פנים.מרוץ אשדוד - 39:27, מרוץ אייל 59:39, מרוץ בית שאן 1:23:45.בטייפר - שיא אישי ב 10 ק"מ בשילר (סביב האבוקדו החדש) - 38:38מרתון טבריה - שיא אישי 2:57:06 , חצי שני מהיר ב 18 שניות מהראשון, זה אמנם לא ממש נגטיב ספליט, אבל מרתון ראשון שלא התפרקתי בו בסוף, אף שריר לא כאב לי, אמנם היה לי קשה מהקילומטר ה 38 , אבל כל עוד לא כואב אף שריר, נזכרתי באימונים שעשיתי, בהשקעה של רפי בי, ולא נתתי לעצמי להתפרק, חשקתי שפתיים והמשכתי לסוף. כשאתה מתאמן המון , ושאתה שלם עם עצמך שעשית הכל, אתה גם לא תתן לעצמך ליפול בקצב.הנוסחה להצלחה במרתון היא פשוטה, אפשר לקרוא אותה במאמר אחד של נחשון, תבחרו איזה שאתם רוצים, רק צריך ליישם אותה, אבל באמת. כשמתאמנים למרתון, רצים כל יום, אל תחליטו מראש על 5 אימונים בשבוע, או 6, לא!!! , רצים כל יום, לפעמים יש אילוצים אז אין ברירה. ביום שאתם לא רצים סתאם מחוסר חשק, אתם פוגעים לעצמיכם במטרה, אם יש פציעה או אירוע משפחתי אז אין ברירה.ולהגיד לכם את האמת ההרגשה הזו שפתאום באה ב 195 מטר האחרונים,ההרגשה שמיצית את מה שאתה שוה, וההתקדמות היא משמעותית, זה מדהים. ההרגשה היא אלוהית, היא הדבר הכי טוב שיש, ואת זה אי אפשר לקנות בכסף , ולנו האנשים שקוראים את הפרורום הזה יש את ההזדמנות לחוות אותה , אז מומלץ לכולם, בחום.והתהליך שעוברים במהלך האימונים , כאשר מתאמנים עד הסוף, באמת, בלי הנחות הוא כיף לא פחות גדול מאותה הרגשה שתארתי קודם. התהליך הזה הוא לא התהליך שהייתי בו באימונים לברלין, והים אני יכול להגיד שהכל לטובה, ושהפציעה הזו שקרתה לי באימונים לברלין , "טוב שקרתה" למרות שאני מעדיף באופן כללי לא לקרוע שרירים.תודה לאור מאמו החברה האהובה שלי, שסבלה את ההעדרות שלי ממנה בגלל עבודה ואימונים, ולא פעם כעסה, אבל הבינה. שלה אני מאחל, להתגבר על הפציעה, לחזור אל המרתון ולשפר את ה 3:04 שלה.תודה ענקית למאמן שלי רפי וישניצר, שכ"כ אוהב להכין אנשים לרגעים כאלו, ההצלחה שלי היא שלו, גם במרתון הוא היה שם ללות אותי ב 3 קילומטרים האחרונים ולהזכיר לי לרוץ מהר לסיום. אני הכי זוכר, אימון 3000*4 שרק אני הגעתי לאימון, ורפי עשה את האימון למרות שרק אני מתאמן בו.תודה לכל מי שמתאמן אצל רפי , שתמיד תומכים ונותנים עיצה. אסף, דסטאו, דב, אורי בלטה וכו. (באחת מאימוני הטמפו בשילר, דסטאו תפס אותי ונתן לי בראש על זה שלא נתתי מספיק בריצה, ושאני צריך לעשות יותר, זה בהחלט היה רגע חשוב, עצם זה ששמעתי את זה מדסטאו שבד"כ נמנע מזה, בהחלט שינה אצלי משהו בגישה - אז תודה רבה)נחשון ובני - בלעדיכם הארוכות שלי היו נראות אחרת, אין לכם מושג כמה אני מעריך את זה שהייתם שם. כ"כ נהנתי בארוכות, אולי ריצה אחת היה אפשר לקרוא לה ריצת השרדות לסוף. אני מאוד מקוה לראות אתכם בעוד ארוכות לפני המרתונים הבאים - תודה רבה.אייל הראל שפגש אותי באותה ריצה, באותה נקודת מפנה חשובה, ושגם עזר לי בתפעול המחשב שלו.תודה למועדון ארוחת הבוקר, בהחלט אם רפי לא היה מבקש ממני לרוץ בשביל מכבי ת"א הייתי מצטרף, כולם עברו אליכם, מישהו צריך להשאר במאגר של רפי לטובת מכבי ת"א. אני זוכר שהיה איזה יום שלא היה לי חשק לרוץ, אבל המשפט היומי באותו יום גרם לי לצאת לרוץ , ולא סתאם , אלא אפילו רצתי 35 ק"מ באותו יום. המשפט היה כשאתה לא רץ, היריב שלך רץ , אני לא זוכר אם זה היה הנוסח המדוייק. בהחלט הפורום , והאתר פה עוזרים למוטיבציה ולאימונים, כל הכבוד ותודה.ולצה"ל שלא סידר לי מילואים בתקופת האימונים לטבריה, למעט שבוע אימון בתחילת אוקטובר, אבל גם גולן היה שם , ככה שאין תרוצים.מה עם העתיד: אני לא יודע באיזה מרתון, רציתי את ברלין, אבל נראה לי שמילואים בחודש האחרון לפני מרתון ברלין לא יאפשרו לי לממש את התכנית הזו, אז כנראה שטבריה 2009, השאיפה היא 2:48, אני לא יודע אם אני אשיג את המטרה הזו, אבל אני יודע שאני אעשה כל מה שאני אוכל בשביל להשיג את זה.האימונים מתחילים מעשיו, אם אני אגיע ל 37 דקות ב 10 ק"מ אין שום סיבה שבעולם, שעם מספיק נפח וארוכות טובות המטרה לא תושג. אבל קודם כל 37 דקות ב 10.בשביל זה, צריך לרוץ עליות בחודש הבא וכמה שיותר, מי שרוצה מוזמן.

[Eyal]

אלדר, כיף לקרוא ואפילו הפתעת אותי. לא ידעתי שאותה ריצה בנובמבר, שבאמת זרמה לה בהרגשה מצוינת, הכניסה אותך חזק יותר למרתון. היה לי ברור שאתה הולך "לקרוע" את השיא האישי שלך ואני שמח שיכולתי לעזור (באמת תרמתי מעט מאוד). אין לי ספק שההתמדה שלך והמחויבות שלך הביאו אותך לביצוע מושלם שהוא שלך, כך שאפילו הרוח לא עצרה אותך. עם התמדה כמו שלך גם היעד הבא אפשרי.בהצלחה

[עמרקרפ]

אלדר, כל הכבוד על התוצאה המצוינת.הערה קטנה, בכל תחום כדאי לבחון כל מיני אמיתות, בודאי ובודאי בתחום אימון הספורט שאינו בדיוק מדע מדויק.עשיתי פעמיים איש ברזל וכמה מרתונים, כאשר אני מקפיד לקחת מנוחה (כמעט) בכל יום ראשון בשבוע. מבחינתי הסיבה העיקרית ליום מנוחה אינה גופנית אלא מנטלית, אני מרגיש צורך ליום אחד בלי אימונים. אני מבין שלך יום מנוחה אינו נחוץ, שזה על-הכיפק, אבל תקבל שיש הרבה "נוסחאות" להצלחה במרתון.

[חלושעס]

יפה מאוד אלדר. מגיע לך. בהצלחה בהשגת המטרה השאפתנית שהצבת לעצמך.

[avichai]

אלדר היה מדהים לקרוא את הסיכום שלך. אם תמשיך להתאמן כך אין לי ספק שתרדאת ה2:48 (אם לא במרתון הקרוב אז באחד הבא)רק תיזהר מפציעות...

[shohat]

מוקדש לאלדר:"Somewhere in the world someone is training when you are not. When you race him, he will win." Tom Fleming"אי שם בעולם מישהו מתאמן כשאתה לא. כשתתחרה בו, הוא ינצח."וואלה אלדר, שיחקת אותה. הרבה לב והמון נחישות.

[golano]

אלדר, אתה השפיץ של החוד..

[אלחנן]

קוביש, תביט בסרטון ב' על המרתון בשוונג,(דקה 3:40)על כך נאמר- "אחרון אחרון חביב",אבל שכחת שאחריך היה אחד חביב לא פחות, - פרופסור דוקטור דוקטור חגי ברגמן.

[קוביש]

אכן רגע שלא ישכח בתולדות הריצה.....פעם הבאה אני אבדוק יותר טוב מי אחרון אחרון חביבהייתי די מבסוט שיש לי תואר....

[יוחאי]

טוב, אני חושש שכבר אחרתי את הרכבת. הברזל התקרר. הסוסים ברחו מהאורווה.אז בתמצית: היה מטורף, וטירוף שהיה.ותודה לנחשון, שרק בגללו לא יכולתי שלא לעשות את המרתון, או במילותיו לפני כמה חודשים: מה, כאילו שאתה תתן לי להיות 'שם', כשאתה לא? אין מצב.

[shohat]

ברזל שמרזל. שב לכתוב, יא עצלן.(בעוד כמה שנים תודה לי על כך שלא ויתרתי לך).