בוא ואבהיר את דעתי על הסוגיה הרת-הגורל בנושא "שפוך חמתך".
אז כך - עד שישבתי אצל אבא של גיסתי ב"שבעה" - בית של קיבוצניקים מדור מקימי המדינה - ועלעלתי ב"הגדה" לא התוודעתי לסוגיה הזו. מהסיבה הפשוטה שהרגל נקוט בידי עוד מימי דתיותי לקרוא את הטקסטים הללו כמיו זמזום, ובהקשר הזה אני בהחלט הולך בדרכו של אבי יבדל"א. כמובן חוץ מ"בן זומא אומר" והקטע שנחשון הזכיר עם השדיים.
באותה הגדה ראיתי תחליף ראוי מאוד ולא סכריני לטקסט שהזכרתי, שאני מסכים שהוא בעייתי. בעייתי, אבל לא מדיר שינה.
אם הייתי מנהל סדר בהחלט הייתי שוקל לקרוא את התחליף.
אתמול לפני שראיתי את הציטוט שלך ראיתי בסטימצקי את הטקסט שציטטת (מתוך "הגדה ישראלית") שמאוד לא אהבתי. פשוט רמה נמוכה ומתקתקה של טקסט (אגב, בעיני סכריניות גם היא סוג של חטא מוסרי).
יש טקסטים שהם בעיני לא מקובלים כגון "שלא עשני אשה" ויש אחרים שהם נסבלים ("אלוהי אברהם יצחק ויעקב" לעומת הנוסח הרפורמי למשל). הטקסט הנ"ל יושב על הגבול. זו גם פונקציה של העובדה שמיתוסים בד"כ נושאים מטען מסוים של אלימות - ע"ע המיתולוגיה היוונית. ועדיין אף אחד לא מוחק את האיליאדה.
בכל מקרה, אני בטוח שהרבה אנשים שמוסריותם לא נופלת משלך, אברום, קוראים אותו. והם לא מפיצי רעל ושנאה.
ולנושא הבא: אהבת את השיר של גינתר? בבקשה תגיד שכן
