ארוכה וחמה הדרך לברלין

זהו המקום להעלאת חוויות, שאלות, תגובות, הערות והארות בנושאים הקשורים לריצה. בין חברי המועדון יש מאמנים, רצים ותיקים, רצים פחות ותיקים אשר אוהבים מאד לרוץ ולדבר על ריצה. זוהי הבמה ואתם מוזמנים להעלות כל נושא העולה על דעתכם.
סמל אישי של המשתמש
חלושעס
הודעות: 6519
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי חלושעס » 03 אוקטובר 2010 15:21

יא דפוק, אבא שלו היה הסגן שלי.

doron2008
הודעות: 613
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי doron2008 » 03 אוקטובר 2010 16:19

אבא שלו היה נגר

סמל אישי של המשתמש
נתן.ל
הודעות: 68
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי נתן.ל » 03 אוקטובר 2010 16:21

בתור אחד שהשתדל לעקוב אחריכם פה,אני רק רוצה להגיד.<b>אתם חבורה מדהימה!</b>על התוצאות וגם הפירגון האדיר של כל אחד ואחד מכם.נ.ב: כשאהיה גדול אני רוצה להיות ארוחת הבוקר.

סמל אישי של המשתמש
חלושעס
הודעות: 6519
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי חלושעס » 03 אוקטובר 2010 16:26

נתן, מקווה שקראת היטב את ההיסטוריה של שי בית. אני חושב שזה עונה על חלק גדול מהתהיות שלך.

סמל אישי של המשתמש
חלושעס
הודעות: 6519
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי חלושעס » 03 אוקטובר 2010 16:27

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>אבא שלו היה נגר<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>יש בעיה רקורסיבית עם אבא שלו.

סמל אישי של המשתמש
נתן.ל
הודעות: 68
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי נתן.ל » 03 אוקטובר 2010 16:30

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>נתן, מקווה שקראת היטב את ההיסטוריה של שי בית. אני חושב שזה עונה על חלק גדול מהתהיות שלך.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>בהחלט קראתי גם קראתי.הבחור מהווה בשבילי דוגמא ומופת.

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי shohat » 03 אוקטובר 2010 16:51

סיכום המרתון שלי ארוך מאד, וכמעט שלא מסכם את המרתון.ובכל זאת - http://www.bc-running.com/wp/?p=1226(תודה רבה יורם)

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי shohat » 03 אוקטובר 2010 16:53

יורם, רימית בתמונה הראשונה ה - Siegessäule בשיפוצים ומכוסה... (שששש, אל תגלו לאף אחד).

סמל אישי של המשתמש
יורם
הודעות: 1906
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי יורם » 03 אוקטובר 2010 18:00

עזוב את הזיגזולה, העצים ירוקי העד של הטירגרטן מימין ומשמאל לו לא משתנים ולא בשיפוצים.רק לחשוב שבמלחמה, כשברלין הופצצה וכן גן החיות שם, הסתובבו נמרים ברחובות ...

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי shohat » 03 אוקטובר 2010 18:08

מצחיק, כשרועי ורם הגיעו, מיליונים רצו למקלטים ולתחנות ה- U-bahn בצעקות "הנמרים שוב השתחררו".

סמל אישי של המשתמש
נתן.ל
הודעות: 68
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי נתן.ל » 04 אוקטובר 2010 13:44

תראו תראו איזו תמונה מוצלחת של האלוף הזה.<img src="http://sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc4/hs703.snc4/62304_432857223794_731373794_5117629_2378664_n.jpg" border=0>מצאתי את זה בין התמונות של חבר שעמד בצד וצילם.הוא אפילו לא ידע את מי הוא מצלם.

DoronOm
הודעות: 814
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי DoronOm » 04 אוקטובר 2010 15:58

תשלח לדב את התמונה, הוא ישמח

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי shohat » 04 אוקטובר 2010 16:28

תמונות רשמיות של המירוץ, ראו מספר 33http://www.real-berlin-marathon.com/_media/eventgal.php?events_id=209&event=20100926-berlin_marathonהכין לי פסטה ברוטב עגבניות חריף בדירה, נשבע לכם.

Rafi
הודעות: 2123
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי Rafi » 04 אוקטובר 2010 17:00

מספר 34 כנראה אכלה מהפסטה.

ram_ruchin
הודעות: 759
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

ארוכה וחמה הדרך לברלין

הודעהעל ידי ram_ruchin » 04 אוקטובר 2010 23:47

לו הייתי צריך לסכם את מרתון ברלין במילה אחת, הייתי בוחר במילה תיזמון.לא היתה לי שנת אימונים מוצלחת במיוחד. הייתי שמח לספר על חודשים ארוכים של אימונים, על אימוני איכות מרשימים, על נפח עצום. אז זהו, שלא ממש.ביולי שעבר התגלתה אצלי מחלת הנשיקה. ביולי אוגוסט הייתי פשוט סמרטוט וכל מאמץ קטן התיש אותי. בספטמבר מצבי השתפר והתחלתי לרוץ ריצות קלות ולפזול לכיוון מרתון טבריה. הנסיון לחזור להתאמן היה מוקדם מדי ואינטנסיבי מדי ובסוף אוקטובר מצאתי את עצמי עם מתיחה בהמסטרינג אשר השביתה אותי לחודש נוסף. כאן פגשתי לראשונה את משה ברטר חסר הרחמים אשר ילווה אותי עוד הרבה בהמשך הדרך.למרתון ברלין נרשמתי אחרי שהבנתי שאת המרתון בטבריה כבר לא ארוץ ואחרי תצוגת התכלית של החבר'ה באמסטרדם, לא רציתי להשקיף שוב מהצד. התכנון המקורי היה להתמקד באביב במרוצי 10 ק"מ ולשפר את המהירות, פגרה קצרה והתחלת אימונים למרתון. בפועל, פציעה נוספת באמצע תכנית האימונים למרוצי האביב שלחה אותי לפגרה מוקדם מהצפוי.18 שבועות למרתון, התחלתי להתאמן לפי התכנית של פיצינגר ודאגלאס. שבוע 17 למרתון ושוב מתיחה, הפעם בשריר התאומים בריצה. אני לא מאמין שזה קורה לי.ושוב הריטואל הידוע, קרח, ברטר, וולטרן, טלפון ליורם...הפציעה הפעם לא היתה ממש חמורה, "רק" שבוע ללא ריצה. יורם רקח עבורי תכנית מיוחדת של ארבעה שבועות בסיס של ריצות התאוששות קצרות ודגש על הריצה הארוכה. כמו שאתם מבינים נפח גדול לא היה שם. רצתי כ 80 ק"מ בשבוע. לקצר את הריצות היה קשה עבורי הרבה יותר מאשר להאריך אותן. הראש שלי רק רצה לרוץ עוד ועוד, אבל לגוף יש את הקצב שלו והסבלנות השתלמה.שבועות 9-6, אני מוסיף ריצת קצב לאימונים וממשיך בריצות ההתאוששות הקצרות. לקראת סוף התקופה אני מתחיל לרוץ את הריצות הארוכות בואדי – איזה הבדל לעומת הסאונה של מישור החוף והשפלה וגם ההתאוששות מהריצה הארוכה קלה הרבה יותר.וההבדל המשמעותי ביותר כמובן הוא הפרטנרים לריצה, נחשון, עמיחי, רועי, דורונום וכמובן חבורת הרפים שהתגבשה לה בזמן שאני הייתי במקרר ובאופן טבעי מצאתי שם את מקומי כשחזרתי לאימונים עם הקבוצה. גם אני, כמו רבים וטובים, לאורך כל האימונים הקפדתי לפקוד את הקליניקה של ברטר אחת לשבועיים בין אם צריך (והיו פעמים שהיה צריך) ובין אם לאו. ברטר מצידו דאג לספק את מנת הכאב והייסורים ולא אכזב אף פעם. משה, לא הייתי מגיע לקו הזינוק בלעדיך – תודה רבה מקרב לב.בשלושת השבועות הבאים אני כבר מבצע את האימונים יחד עם הרפים, אני מתחזק וגם הנפח מתחיל להראות קצת כמו נפח של אימונים למרתון. מגיע גם לאיצטדיון לאימון – שניים ובאופן מפתיע האימונים מצויינים. את חצי המרתון בפארק אני מצליח לרוץ בקצב 4:20, לא קל אבל סביר ואני מתחיל להבין שקצב המרתון יהיה באיזור הזה. שבוע שיא של 147 ק"מ עם אימון מצויין של 4 X 3000 עם הרפים (זהו, גם אני כבר רפי), והיידה לטייפר.רק בטייפר הבנתי שאני באמת הולך לרוץ בברלין, ובעצם למה לא? היו לי אימונים טובים, עושה רושם שהכושר הגיע בזמן הנכון וגם אם היו ימים בטייפר שחשבתי שאני מאבד את זה (זכורה לי במיוחד ריצת קצב בגבעת המופעים עם גיסר ויעקב שלא היתה מוצלחת מבחינתי), ידעתי שאני נמצא בכושר טוב ושארוץ טוב בברלין. עכשיו נשאר רק לרוץ.הגעתי עם רועי לברלין ביום חמישי בבוקר אחרי טיסת לילה ומיד התמקמנו בדירה המדוגמת שיוסי סידר לנו בקרבת הפארק. מנוחה קצרה ונסיעה לאקספו שם נפגשנו עם רפול, נחשון וסיריל. שיטוט באקספו הענקי בין עשרות הדוכנים (לא ידעתי שיש כל כך הרבה ציוד לריצה), בהתחלה נחמד, אחרי שתופסים את הפרינציפ – משעמם ויאללה לארוחת ערב. פיצה ופסטה, שילוב מנצח ועוד איזה בירה במצוות החלושעס.יום שישי. ריצת בוקר עם רועי בטירגרטן. ואללה גם רצים פה? טוב נו, רק חצי שעה – נגמר מהר.אחרי הריצה, מכינים ארוחת בוקר מהסרטים בדירה והופה – רפי אטינגר ועמיחי נוחתים ומצטרפים. האוכל מצויין וגם מצב הרוח. מזג האוויר בהיר וחמים. בהמשך היום סיור אופניים בשישה ק"מ האחרונים של מסלול המרתון, עם גיחות קטנות לאתרי תיירות, בירה ונקניקיה (נסעתי לגרמניה, לא?) חוזרים לדירה ויוצאים לאכול שוב פיצה ופסטה עם דורונום ואילנה. בחזרה מארוחת הערב עוברים לבקר את האסירים ששוחררו בינתיים מכלאם מבלים עוד קצת עם רפי ועמיחי המתגוררים בדירה מול הדירה שלנו ולישון.יום שבת. אני ורועי מסיירים בבוקר בגן החיות של ברלין על מנת להרוג זמן ולהפיג את המתח. ככל שעובר הזמן הגוף נעשה דרוך יותר ויותר. מזג האוויר נעשה קריר ומתחיל לטפטף. כוס קפה אחה"צ עם רפי ועמיחי, סגירות אחרונות, תכנונים אחרונים. חוזרים לדירה לנוח. מארגנים את הציוד למחר, מדברים עם יורם ועם המשפחות וקדימה לארוחת הערב.אההמ... בעיה. יש בערך עוד 35,000 איש שתכננו לאכול פסטה הערב. כל המסעדות מפוצצות מאנשים וגם הגשם שיורד לא ממש תורם לסיטואציה. לבסוף באיחור של שעה +++ אנחנו מוצאים איזה מקום. פיצה, פסטה והביתה לישון. "יאללה רם, 35:30 בהר שווה לפחות 3:03 בברלין" (SMS מחלושעס, שבת אחה"צ)קמים בבוקר,מתארגנים, אוספים את עמיחי ורפי ויוצאים אל שטח הכינוס. מפקיד ציוד, לובש שכמיית ניילון שמחולקת לרצים, לא מצליח למצוא את מקום המפגש עם בני ורפי ומתחיל ללכת עם עמיחי לכיוון קו הזינוק. נפרד מעמיחי והולך לאיזור הזינוק שלי, איזור C. באורח פלא אני מוצא את בני ורפי ואנחנו נכנסים לשטח הזינוק שלנו וממתינים.יש איזה שיר קיטשי שמתנגן ברקע בסגנון I've been waiting for this moment, this is my time שכמיות מתחילות להיזרק לצידי המסלול (ועדיין, 40,000 רצים ומרגיש הרבה פחות צפוף מקו הזינוק של מרוץ רעננה) ואז המוסיקה משתנה ל Sirius של אלן פרסונס פרוג'קט. כל מי שקם בארבע בבוקר בשנות התשעים זוכר את המוסיקה הזאת מהצגת השחקנים של השיקגו בולס.http://www.youtube.com/watch?v=rYFlzJyxWlwאני מתחיל לחייך, זהו. הגעתי. אחרי כל הפציעות והחולירות. עכשיו לרוץ.מזניקים. אחרי דקה בערך אני חוצה את קו הזינוק. ק"מ ראשון איטי כצפוי על 4:45, שני על 4:30. "אל תנסו לעשות תיקונים עכשיו, יש עוד המון זמן לתקן" אני צועק לבני ורפי ובאמת הקצב מתייצב לאיזור ה 4:20 – 4:25, לפעמים קצת יותר מהר לפעמים קצת יותר לאט אבל ההרגשה היא שזה הקצב הנכון. בק"מ ה 15 אני אומר לרפי "סיימנו את מרוץ אייל" הזמן 1:06, קצב של 4:22 כמו בתכנון. אני מרגיש שלא פשוט לי להחזיק את הקצב, אבל מחכה שהמשבר יחלוף. רפי לעומת זאת נראה ברקיע השביעי וצועק מדי פעם "איזה יופי!". איזה יופי ואיזה נעליים. אני לא מצליח לראות כלום מהנוף, מנחיל הרצים ומהקהל. אני עסוק בעצמי, בריצה שלי ובלא לאבד את רפי ובני. את חצי המרחק אנחנו עוברים ב 1:32:41. בק"מ ה 23 אני שומע פתאום צעקות "יאללה רם! יאללה רפי!" שמח למשמע העידוד ואז אני קולט שמדובר בעמיחי ובסיריל. שיט. לזה לא התכוננתי. מתחיל לחשוב בראש מה קרה ומקווה שלפחות רועי ונחשון עדיין בתמונה. הק"מ ה 25. אני מזהה גופיה של המועדון 150 מ' מלפני. אללה איסטור, זה לא יכול להיות ברוך או דורונום אני חושב לעצמי. מתקרב עוד קצת ורואה שמדובר ברפול. "רפול מקדימה" אני אומר לרפי. "או שהוא השתגע, או שהוא עבד על כולנו". אנחנו ממשיכים לרוץ בקצב שלנו ולא מגבירים כדי להשיג אותו. באמצע הק"מ ה 26 אנחנו נפגשים. את בני כבר איבדנו, לא זוכר מתי. באיזשהו שלב רצנו בשדרה של עצי דולב, שם הופיעה להקה שניגנה את knocking on heaven's door ופתאום נרגעתי. הבנתי שיהיה קשה, אבל אני אצליח להחזיק את הקצב עד הסיום. מגיעים לק"מ ה 30 ורפי אומר לי "יאללה, לג אחרון בואדי". יאללה. ממשיכים לרוץ והנה אנחנו בק"מ ה-32. " אל תגביר עדיין" אני אומר לרפי. "בוא נחזיק ככה עד לשישה האחרונים ושם נגביר" אני אומר לו ו.....מגביר.כעבור מספר דקות מישהו שואל אותי "הכל בסדר, רם?", אני מצליח למלמל איזה משהו ואז הבחור מציג עצמו כדורון (2008) ומספר לי את מהלך המרתון מבחינתו עד כה. ואללה, אם אתה מצליח לנהל איתי שיחה עכשיו, כנראה שהמצב שלך ממש טוב. "אתה נראה מצויין" אני אומר לו, "פרוץ". "עוד לא, אולי בחמישה האחרונים" הוא עונה. לא רוצה לא צריך, it's a free country baby. אני ממשיך ומצליח איכשהו להשאר בקצב 4:15. קדימה 5 ק"מ אחרונים. רכבתי את המסלול הזה לפני יומיים ואין לי מושג איפה אני רץ הדבר היחידי שאני איכשהו זוכר זה את הפניה שמאלה בשדרות ירושלים ומיד שוב שמאלה וימינה – קטע מרגיז ומלא פניות שכמעט עלה לפול טרגאט בשיא עולם, אבל זה רק בק"מ ה 38 או ה 40? אני כבר לא זוכר. או, הנה סופסוף השלט הצהוב הזה לפני הפניה שמאלה. מתחיל להיות צפוף, קהל בשני צידי הכביש ממש כמו ב TDF. פתאום אני שומע צעקה "קדימה רם!" וקולט את עמית גל. איזה גבר! הייתי כ"כ אאוט, ששכחתי שתהיה על המסלול. העידוד של עמית מעיר אותי ואני מצליח להגביר עוד קצת. הנה זה בא. כבר רואים את השער ממשיך לרוץ, עובר את השער, רואה אחרי השער את השלט 42. קצת מתבעס כי חשבתי שה 42 יוצא מתחת לשער, אבל זהו – כבר לא נשאר הרבה. מאמץ אחרון ואני חוצה את קו הסיום על 3:03 בדיוק. נבואת החלושעס התגשמה. בעצם, זה גם מה שאני תכננתי. רציתי לרוץ בפחות מ 3:05 והצלחתי.I love it when a plan comes together


חזור אל “פורום מועדון רצי ארוחת הבוקר”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 12 אורחים