bc-running.com (דף הבית)

אני נהנה מהפרשנות של ד"ר גלעד ויינגרטן , ומלבד פנינים חמודות (התבלבל במוצ"ש בין הרצות המובילות הקנייתיות, ותירץ שהן דומות במבנה הגוף , בסגנון הריצה) , או עם הנייר שנדבק בנעל..1. סגנון ריצה קל , קליל 2. סגנון איילי (מלשון איילה ) 3. רצ/ה בייסורים ....(לרצים שמתענים וקשה להם ) 4. .."כמו ריצת אחרי הצהריים קלה " - לקתרין נד' בביג'נג . 5. 72 / 70 שניות לסיבוב 6. 25 סיבובים זה לא פשוט ( 10 ק"מ - 25 סיבובים של 400 מטר)

אני מזמן התייאשתי, ונהנה לצפות בעיקר ביורוספורט.יש שתי בעיות עם השידור של איינשטיין-ויינגרטן:1. הם לא טורחים לעשות שיעורי בית. 2. הם מניחים (בצדק) שהצופים ממילא לא מבינים, כך שאפשר להשמע מומחה אם חוזרים מספיק פעמים על המילה "דינמיות".עבור מי שעוקב אחרי א"ק באופן שוטף, הבורות שהם מפגינים בזהות המשתתפים (למעט 1-2 מועמדים ברורים), בתחזיות סבירות, במתן רקע מעבר למה שכולם רואים על המסך, וגם בניתוח מקצועי של התפתחות הריצות (זה בולט במיוחד בריצות הארוכות, מי שראה את מוקדמות ה - 1,500 ראה ניתוח פשוט בלתי-מקצועי של הריצות) - פשוט מרגיזה.המפתח הוא בסעיף 1: כדי להיות פרשן טוב, אין מה לעשות, צריך לעשות שיעורי בית. קצת לעקוב, קצת לקרוא, להכיר את הסיפורים וההיסטוריה מאחורי המשתתפים. לא מספיק לעלות על רכבת ההתלהבות העממית-רבתי מאוסיאן בולט.התחושה היא שהדקה שבה מציגים את הרצים היא הפעם הראשונה שבה ויינגרטן עובר על דף הנתונים, שאין לו שום יתרון על הצופים. (כל מקצה הוא דוגמא חדשה).פרשן טוב צריך להחזיק שידור מעניין גם במקצה מוקדמות ל - 5,000.יורוספורט אגב, זה בית ספר לשידורי ספורט - א"ק, רכיבה על אפניים, שחיה - אנשים שבאמת חיים ואוהבים את מה שהם עושים.מצטער, הייתי צריך להוציא את זה.

מסכים עם נחשון ב100%. גם בביג'ינג כבר קוננו על הצמד חמד הזה. חסרי כל צבע והתמצאות בסצינה. "קצב מסחרר"... זה שהוא אומר חומצת חלב מדי פעם לא פותר אותו מלהכין שידור.לשמחתי, לא צפיתי בערוץ 1 אפילו פעם אחת במהלך האליפות מכיוון שאני נהנה מהשדרים האנגלים ביורוספורט.

בכלל לא ידעתי שיש שידור בערוץ 1...נחשון, חוות דעתך המקצועית - האם החובבנות הנ"ל אינה יכולה לשמש עילה מוצקה לסרבנות אגרת רשות השידור?

אתלטיקה זה ענף בעייתי לפרשנים מאחר שאין אדם המבין באמת בכל מקצועות האתלטיקה. יכול להיות מישהו שמתמצא בתוצאות אבל בדרך כלל הוא לא מאמן המתמצא במקצועות מבחינה טכנית. אין כמעט מאמנים המבינים בכל מקצועות האתלטיקה. מאמני ספרינט לא ממש מבינים בריצות ארוכות ובודאי שלא בקפיצה במוט. לדעתי, הפרשן והשדר צריכים לתאם מראש על מה ידברו. הפרשן צריך לבקש מהשדר לא לשאול אותו על דברים שהוא לא מבין בהם. פרשן טוב מדבר על דברים שהוא מבין בהם. אין סיבה שוינגרטן ינסה לנתח סגנון בהליכה או בקפיצה במוט. הבעיה היא במצבים לא צפויים המחייבים פרשנות מידית. וינגרטן דווקא די טוב בזה בדרך כלל.אתמול הוא לא ידע שאפשר להעלות לשלב הבא רצה שנפלה במקצה מוקדם, אבל בעבר היו הרבה מצבים לא צפויים שהוא ידע לפרש אותם נכון. צריך אולי פעם אחת להסביר לו שאי אפשר להגביר מהירות ב - 100 האחרונים של ריצת 400. ניסיתי להסביר לו את זה כבר לפני 20 שנה, אבל כנראה הייתי לא משכנע. אינשטיין עושה הכנה מאד מדוקדת לשידור. הוא ללא ספק יושב עם ניירות שהכין מראש לגבי כל משתתף. נראה לי שוינגרטן מתכונן פחות אבל הוא ללא ספק מתכונן גם כן.

נזכרתי בעוד דבר:אחרי 400 או כמובן800 / 1500 יש מילה מנחה "מפורקים"

אגב ביורו ספורט לא גיליתי בקיאות מדהימה בעיקר אצל הזורקות ההתלהבות בין הניו זילנדית / גרמניה וקצת קלע למרחק הזריקה שלהן

יורם,תודה על ההתייחסות.בוא נעשה ניסוי. הערב גמר ה - 10,000 מטר לגברים.מה אני בטוח שיספרו לנו בערוץ 1:1. שבקלה מועמד ברור לנצחון.2. שיהיה "אתיופיה נגד קניה"3. שכדי לרוץ 27 דקות צריך קצב של 2:42 לק"מ, שזה בערך 65 שנ' לסיבוב (את זה הוא תמיד מקפיד לעשות, אבל הוא נוטה להידבק לזה, השוואה לתחזית הראשונית, גם כשמירוץ הולך לתסריט אחר לחלוטין מבחינת הטקטיקה האישית/קבוצתית).כל הדברים האלה נכונים וחשובים, אבל קשה מאד להחזיק איתם שידור ל - 30 דקות (כולל הצגת המשתתפים).מה אני מצפה מפרשן, שהתפקיד שלו להתכונן לקראת השידור כדי להפוך אותו עשיר ומעניין:1. בראש וראשונה, לדעת לנתח עומק של 7-8 מתחרים לפחות. לדעת להגיד כמה מלים על ההיסטוריה של טדסה, גברמראים (אלמנטרי לציין שהוא אלוף העולם במירוצי שדה, אין סיכוי שנשמע את זה), דיקנסה, מוזס מסאי, מיכה קוגו וכו' וכו'. אלה רצים באיכות נדירה, שלהכניס תחת השמיכה "אתיופים" או "קנייתים" זה לזלזל בענף. וכמובן, כאשר אחד מאלה פורץ ומוביל שינוי קצב, לדעת לספר עליו יותר משם וארץ מוצא.2. להסביר איפה סילשי סיהין, ושחוץ מבקלה גם הוא חלק מההיסטוריה של המקצוע הזה בעשור האחרון (כאן אולי ויינגרטן בכל זאת לא יאכזב) - ההיעדרות שלו היא חלק בלתי נפרד מהסיפור של הריצה.3. קצת פיקנטריה - שמוזס מסאי הוא אח של לינט מסאי תחשבו איזה דמיון זה מדליק אצל הצופים, שבאותו רגע יש להם אנדר-דוג לעודד), שסיהין ודיבבה זה הפסד מצטבר של מדליות במשפחה - אלה בדיוק הדברים שהופכים שידור מעניין לצופה, הסיפורים שמאחורי האנשים (לא רק "קנייתים" ו"אתיופים"). 4. לדעת שקניה לא אפשרה השתתפות לשני הרצים הראשונים במבחנים שלהם בגלל הפרת משמעת. אולי גם לספר קצת על ההצהרות הנחרצות שהם הולכים לנצח את בקלה. זה הספורט לא?5. כאן זה נהיה מעניין: מה קורה כשהסיבוב הראשון עובר ב - 74 שניות? מה יש להגיד על זה חוץ משזה איטי מקצב המטרה שהפרשן הגדיר? מה התרחישים האפשריים? מה הטקטיקה הקבוצתית? הפרשן בדר"כ בעצמו לא יודע מה בדיוק קורה, אבל כאן נמדדת היכולת שלו להעביר סיפור, לקשר לריצות קודמות, להסביר סוגים של טקטיקות. להגיד לטובת מי עובד הקצב ומי משחק אולי לידיו של האחר (מותר גם לטעות בדיעבד). העיקר, לא רק להקריא זמן לסיבוב ולחכות. רשמתי. נבדוק את הדברים מחר.מצד שני, אני בהחלט מסכים אתך בעניין הבדלי המומחיות. זה תמיד יהיה קיים. אלא שגם כאן אפשר לגשר, באופן חלקי, באמצעות לימוד והכנה.

"נגטיב ספיליטינג " - עוד מונחמה באמת קורה אם המהירות גבוהה מהמקובל בסיבובים הראשונים ? יש פריצה הוא יגיד?

וואללה נחשון, עכשיו אני יודע שיש למה לצפות מהשידור הערב, רק תגיד לי מה אתה רוצה לשתות?

קינלי לימון

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>קינלי לימון<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>מאתגר...

שמישהו יעקוב אחרי המפטי-דמפטי, אני אצפה ביורוספורט.

אני חושב שראוי לעשות הפרדה.ד"ר גלעד וינגרטיין כן מבין בפיזיולוגיה של המאמץ.אני לא בטוח שהוא מכיר את כל האתלטים, כל הסיפורים שמאחורי הקלעים ולפניהם וכו'.מן הסתם, ראוי שפרשן טוב יהיה בקיא בשני התחומים ויידע להעביר סיפור טוב כאשר הוא מפרש ריצת 10000 מטר, דבר שיעורר עניין ומתח נוספים בקרב הצופים.איכות הפרשנים ביורוספורט היא גבוהה מאוד, אני אישית לא מכיר מישהו שיכול לשמש כפרשן ברמה הזאת בערוץ 1 , פרט לנחשון עצמו אולי...

נחשון לא עובר מסך.לולו ג'ונס מפרשנת מעולה (עם משקפים בלי משקפים)