הישראלים פאשלונרים?

ארועי האתלטיקה באולימפיאדה
משה ק
הודעות: 194
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי משה ק » 22 אוגוסט 2008 14:40

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>והנה דברי [url="http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3586246,00.html"]<font color=red>יו"ר היחידה לספורט הישגי - גילי לוסטיג</font id=red>[/url] - ממש פנינים: <b>"לקראת לונדון 2012, צריך להשקיע בענפים שהסיכוי למדליה הוא טוב. בטקוואנדו, למשל, צריך רק שלושה נצחונות בדרך למדליה". </b> - ואלה העסקנים שמעצבים את הספורט בארץ.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>1. יורם,הציטוט ממש מרגיז ומראה כמה קטנים העסקנים שלנו בתחום,ומדגיש במקביל כמה קל להשיג מדליה בענפים מסויימים להבדיל מא"ק.2. עמר,שוב אתה לא תופס עובדות פשוטות. אתלטיקה נגישה להמונים.לא יעזור כלום. לא רק מתנסים אלא גם בתי ספר,גם הנעה אישית [כמו רב הרצים המבוגרים בארוכות] ועוד. מדובר במיליארדים שנחשפו לספורט דרך אחד הערוצים שהזכרתי. אתה חולק על המונח מיליארדים? מול זה עומדים כמה מתנ"סים ברחבי הארץ המלמדים טקוואנדו. נו זו השוואה? בחייך...

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי shohat » 22 אוגוסט 2008 16:26

הציטוט שיורם הביא מתקשר לי למאמר המצוין שכתב עפר שלח בסוף השבוע במעריב, על שכחת הסיסמה "מאלפים לאלופים". כולם מתמקדים במדליה, ואף אחד לא מתעסק במצב העגום (הבלתי קיים) של ענפי הספורט העיקרים, מן הגילאים הצעירים והלאה (פרפראזה שלי). לכן, הוא הגדיר את איתי מגידי כ"נצחון הרוח על התנאים" בעצם ההגעה לאולימפיאדה. הרעיון שגילי לוסטיג מציע הוא בעצם לנסות "לחפף" את כל העולם, וקודם כל את עצמנו. במקום שבעלי ההשפעה על תחום הספורט בארץ ישקיעו מחשבה לטווח ארוך, כיצד ליצור בסיס השתתפות רחב, מערכת שתמשוך אנשים לעסוק בספורט (אתלטיקה, ג'ודו, כדור יד והתעמלות מכשירים - מבחינתי ללא אבחנה), המחשבה היא איך להשקיע מינימום של מאמץ, מחשבה והשראה, כדי לסמן "וי" על מדליה. כלומר, כתמיד, לא יהיה כאן שום דבר שדומה לתרבות ספורט, למסורת ולעומק איכותי, אבל מה זה חשוב, אם נוכל לנפנף ב"מדליה".קובי, באופן כללי אני מתקשה להבין את הכמיהה ההמונית הזו ל"מדליה" כאילו שזה איזה אינטרס לאומי או גושפנקא לקיומנו (ע"ע שר הספורט התורן המתבזה בקפיצות שמחה על הפודיום, כאילו שהחגיגה הזו בכלל קשורה אליו). מדליה אולימפית היא הישג אישי אדיר עבור ספורטאים וספורטאיות שהרוויחו את הרגע שלהם בשנים ארוכות של עבודה סבלנית. במצב הספורט היום בארץ, מדליה כזאת היא הישג אקראי כמעט עבור המערכת, ונצחון ענק לספורטאי באופן אישי.לעודד את הספורטאים המייצגים אותנו, לפרגן ולשמוח בהצלחתם - על הכיפאק, זה חשוב. להרגיש שמחה על נצחון ישראלי - מצוין. אבל כל ההתייחסות הזו שלנו אל האולימפיאדה ואל הספורטאים כאילו "חייבים" לנו מדליה, וכאילו שזה המבחן או האישור של הספורט בישראל (הצד השני של השמחה לאיד המופגנת) - לכל זה אני לא יכול להתחבר.האמת הלא נעימה היא שהמדליות וההישגים הבינלאומיים של שחר צוברי, יעל ארד, אלכס אברבוך וכמה אחרים, מרשימים ככל שיהיו, לא משנים את העובדה שבתחום הספורט אנו מדינה מפגרת, ונישאר מדינה מפגרת כל זמן שהמח הישראלי יחפש לתחמן קיצורי דרך ל"מדליה". סליחה, עמר, על ההתלהמות.

doron2008
הודעות: 613
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי doron2008 » 22 אוגוסט 2008 16:32

רבותי,אם הקריטריון הוא נגישות להמונים, בוא נפנה את כל המשאבים לכדורסל וכדורגל ונזנח את היתר, כי מבחינת סדרי גודל יתר המקצועות (כולל ספרינטים) בכלל לא מתקרבים לשם. חלק מכם היה באליפות ישראל באתלטיקה קלה - כמה צופים היו שם? ובכמה מקצועות היתה כמות משתתפים שלא מילאה אפילו מקצה אחד?והיחידה לספורט הישגי נמדדת בהשגת מטרות בנות מדידה, כמו שיאים ומדליות. היא לא אמורה (לדעתי) לממן פעילות ספורט "חובבנית" או לטפח ספורט להמונים. אם יש גולשים שיכולים להביא מדליה, צריך להשקיע בהם לא פחות מבאצן 100 שאין לו סיכוי ממשי להתקרב לגמר (או לחצי גמר) אולימפי. אם יש ג'ודוקא שיכול להביא אליפויות עולם, אירופה או מדליות, האם באמת צריך להשקיע כל שקל פנוי בקופצת לגובה (לשם הדוגמה) רק בגלל שאתלטיקה יותר פופולרית? (וזה, כמובן, בהנחה שהיא יותר פופולרית, ע"ע אליפות ישראל).אני חולק על לוסטיג בכך שצריך לאתר ספורטאים מוכשרים, ולא מקצועות ספורט שבהם קל יותר להשיג מדליה, כי זה באמת לחפש את המטבע מתחת למנורה.

קוביש
הודעות: 2946
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי קוביש » 22 אוגוסט 2008 16:41

דורון לא מדובר על הקהל מדובר על נגישות לספורטאיםואתלטיקה מאוד נגישה אין לי כאן מחלוקת עם אף אחד על זה, שוחט לא מבין למה הקדשת לי את השורות לעי"ל אין דבר שדוחה אותי יותר מהנימוקים בזכות השקעה במדליות.לגבי מי יחליט מה זה ספורט "טוב" "חשוב" "נחשב"זה לא משהו שאנחנו נקבע אלה משהו שאנחנו יכולים להשפיע עליו על ידי הנחלתו לרבים (בכוונה לא השתמשתי בהמונים) ככל האפשר ועל ידי כך להפוך אותו לראוי להשקעה, אני מקווה שעכשיו הובנתי יותר טוב

רובי
הודעות: 1436
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
מיקום: Israel
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי רובי » 22 אוגוסט 2008 16:45

Meta-analysisעל מה אתם מלינים?על התקשורת הלא מפרגנת?על עסקני הספורט שמציעים דרכים "קלות" למדליה אולימפית?על מה אתם מצקצקים בלשונותיכם?האם ציפיתם שיקרה משהו אחר בחברה שרבים (מדי) בתוכה אפילו לא יודעים לפרגן למערכת הביטחון שלה שמאפשרת לאואזיס של חיים נהנתניים לשרוד בסביבה של מדבר חרב?האם ציפיתם שיקרה משהו אחר בחברה שבה מי שמעז ומנסה לשנות משהו (ולפעמים נכשל) הוא מושא לבוז ולעג מצד מי שאינו מעז, בעוד שמי שלא מעז זוכה להזדמנויות חוזרות ונשנות בהן הוא ממשיך להיות מתוגמל על חוסר עשיה?האם ציפיתם שיקרה משהו אחר בחברה שבה מי שאמון על החינוך ונדרש להנהיג נענה לדרישות קנטרניות של אספסוף? (מהחשש שבבחירות הקרובות הוא יענש)האם ציפיתם שיקרה משהו אחר בתוך תרבות של תקינות פוליטית שבה כל אחד גדל להאמין שלכל אחד מותר לדרוש לעצמו כל דבר מבלי שהוא ידרש להתאמץ? (כי הרי כולם שווים ...והרבה!)האם אתם באמת חושבים שחברה שמקדשת בחיי היום-יום חוסר מאמץ ובינוניות (כדי שכולם יוכלו להחזיק באמונה שאכן כולם שווים) יכולה להבין מה זו מצוינות בספורט או מצוינות בכלל?הרי בכל פעם שאתם בוחרים לקבל או לפחות להתעלם מהתופעות האלו שחוזרות על עצמן ממש לידכם, ככה בקטנה בכל יום, אתם תורמים להתקבעות של אותן נורמות שעומדות מאחורי היחס הלא ראוי לספורטאים שייצגו אותנו באולימפיאדה. בכל פעם שאתם בוחרים לשתוק מלהביע דעתכם בנושא שנדמה לכם שהוא איננו קשור אליכם במישרין, אתם מוותרים במשהו על הזכות שלכם להלין כשנפגעת ציפור נפשכם (האתלטיקה בישראל, ובפרט הריצה הארוכה למשל).מאיפה באה הציפיה הזו שמישהו יטרח לעשות למען נושא הקרוב ללבכם בעוד אתם נמנעים מלעמת עצמכם מלעסוק בנושאים אחרים, חשובים לא פחות? (אפילו אם רק בקטנה ככה לפעמים).מה הטעם בפסאדו דיון הזה שאתם מנהלים כאן בתוך פורום שבו ממילא יש (כמעט) קונצנזוס סביב הנושא המדובר בעוד שביתר הזמן אתם פוחדים מלדון באופן כן ופתוח בנושאים קשורים בו אתם חלוקים?מה הטעם בדיון על מצוינות בספורט לצד התעלמות יום-יומית מהכירסום באותם יסודות וערכים עליהן המצוינות הזו מבוססת?התרומה שלכם ליחס המזלזל אותו מקבלים הספורטאים גדולה יותר מכפי שהייתם רוצים להאמין.האחריות על המציאות הזו היא של כולנו.גודל השינוי תלוי במאמץ שכל אחד מאיתנו מוכן להשקיע (וחלקנו אכן משקיע), לא יותר, לא פחות.כל השאר זה טחינת מים.

TomCohen2700
הודעות: 39
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי TomCohen2700 » 22 אוגוסט 2008 16:54

<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>הציטוט שיורם הביא מתקשר לי למאמר המצוין שכתב עפר שלח בסוף השבוע במעריב, על שכחת הסיסמה "מאלפים לאלופים". כולם מתמקדים במדליה, ואף אחד לא מתעסק במצב העגום (הבלתי קיים) של ענפי הספורט העיקרים, מן הגילאים הצעירים והלאה (פרפראזה שלי). לכן, הוא הגדיר את איתי מגידי כ"נצחון הרוח על התנאים" בעצם ההגעה לאולימפיאדה. הרעיון שגילי לוסטיג מציע הוא בעצם לנסות "לחפף" את כל העולם, וקודם כל את עצמנו. במקום שבעלי ההשפעה על תחום הספורט בארץ ישקיעו מחשבה לטווח ארוך, כיצד ליצור בסיס השתתפות רחב, מערכת שתמשוך אנשים לעסוק בספורט (אתלטיקה, ג'ודו, כדור יד והתעמלות מכשירים - מבחינתי ללא אבחנה), המחשבה היא איך להשקיע מינימום של מאמץ, מחשבה והשראה, כדי לסמן "וי" על מדליה. כלומר, כתמיד, לא יהיה כאן שום דבר שדומה לתרבות ספורט, למסורת ולעומק איכותי, אבל מה זה חשוב, אם נוכל לנפנף ב"מדליה".קובי, באופן כללי אני מתקשה להבין את הכמיהה ההמונית הזו ל"מדליה" כאילו שזה איזה אינטרס לאומי או גושפנקא לקיומנו (ע"ע שר הספורט התורן המתבזה בקפיצות שמחה על הפודיום, כאילו שהחגיגה הזו בכלל קשורה אליו). מדליה אולימפית היא הישג אישי אדיר עבור ספורטאים וספורטאיות שהרוויחו את הרגע שלהם בשנים ארוכות של עבודה סבלנית. במצב הספורט היום בארץ, מדליה כזאת היא הישג אקראי כמעט עבור המערכת, ונצחון ענק לספורטאי באופן אישי.לעודד את הספורטאים המייצגים אותנו, לפרגן ולשמוח בהצלחתם - על הכיפאק, זה חשוב. להרגיש שמחה על נצחון ישראלי - מצוין. אבל כל ההתייחסות הזו שלנו אל האולימפיאדה ואל הספורטאים כאילו "חייבים" לנו מדליה, וכאילו שזה המבחן או האישור של הספורט בישראל (הצד השני של השמחה לאיד המופגנת) - לכל זה אני לא יכול להתחבר.האמת הלא נעימה היא שהמדליות וההישגים הבינלאומיים של שחר צוברי, יעל ארד, אלכס אברבוך וכמה אחרים, מרשימים ככל שיהיו, לא משנים את העובדה שבתחום הספורט אנו מדינה מפגרת, ונישאר מדינה מפגרת כל זמן שהמח הישראלי יחפש לתחמן קיצורי דרך ל"מדליה". סליחה, עמר, על ההתלהמות.<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>כל מלה נוספת מיותרת!פשוט צודק.

shohat
הודעות: 5011
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי shohat » 22 אוגוסט 2008 17:01

"שוחט לא מבין למה הקדשת לי את השורות לעי"ל אין דבר שדוחה אותי יותר מהנימוקים בזכות השקעה במדליות".מתנצל.

amih77
הודעות: 3029
הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
יצירת קשר:

הישראלים פאשלונרים?

הודעהעל ידי amih77 » 22 אוגוסט 2008 17:16

ועדכון קצר הישר מביג'ינג מהוד כבודו יושב הראש שמצא זמן, בין ברווז פקינג אחד לשני, להרביץ קצת מוסר ב"בחורים":http://olympics.walla.co.il/?w=/3813/1334681מגעיל.


חזור אל “בייג'ין 2008”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד