עמוד 7 מתוך 41

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 15:32
על ידי MosheL
נחשון, תודה על הלינק, יש לו כשרון כתיבה. מה שכתבת מזכיר לי סיפור של וודי אלן על בחורה דו-מינית שניסה להתחיל איתה. היא הודיעה לו שהוא לא שייך לאף אחת משתי הקטגוריות שלה.

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 16:01
על ידי shohat
"יש לו כשרון כתיבה".Isn't it ironic...

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 17:42
על ידי shohat
בשבילך משה:http://sportsci.org/news/history/hill/hill.htmlאמנם לא ספורטאי עלית אבל מסתבר שאכן היה לו רקע בריצה תחרותית:An avid sportsman, Hill became interested in recovery from exercise after himself experiencing fatigue during track meets.

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 17:49
על ידי MosheL
נחשון: להבהרה: חטאתי בחטא הדעה הקדומה ולא ניסיתי לקרוא אף אחד מספריו של דין קרנזאזס. משום מה הנחתי בטעות שמדובר במשהו בסגנון: התחלתי לרוץ, רצתי, רצתי, רצתי, המשכתי לרוץ והגעתי. הקטע הקצר שהפנית אליו כתוב בפיוטיות והרבה שאר נפש. .. the night was silent and warm, By the light of the full moon, I could see grapevines along my path and hear them rustle in the breeze מה שהעמיד אותי על טעותי והתבטא במשפט הלקוני אותו יש לפרש על דרך ההערכה הרבה: יש לו כשרון כתיבהד"א: הפתיחה של הספר מתקשרת לי אסוציטבית לסצינת הפתיחה האולטימטיבית של הסרט פריז טקסס, יצירת מופת לכשעצמה

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 17:49
על ידי shohat
אחח, הגוגל הזה זה משהו - Hill's interest in the physiology of athletics was a result of having competed in cross-country and track in his earlier years (78). He recorded personal records of 53 s in the 440-yd dash, 4:45 in the mile, and 10:30 in the 2-mile (63). Hill was characteristically modest about his running accomplishments. In one article (64), the physical characteristics of a research subject identified as A. V. H. are described: "the subject is of athletic build, 11 [and] 1/2 stone (73 kilos), fairly fit, 35 years of age, and used to running; he is not however, and never has been, a first class runner. ..." In another article we learn that the subject had a maximal O2 uptake (O2 max) of 4.175 l/min (or 57 ml · kg1 · min1), despite the fact that his only training was running 1 mile slowly before breakfast (63)! http://jap.physiology.org/cgi/content/full/93/5/1567

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 18:27
על ידי האחים ברדוגו ובניו
<font size=3><b>מדברים אתכם יפה בעברית פשוטה אבל זה לא נקלט.אז מילא, במתנגן באייפוד אין אפילו שיר אחד במזרחית ...מילא.ומילא כל הפינת עושים כבוד של נחשון שוחד של יקירי המועדון זה כולם אשכנזים. אפילו עובד מהסביח הכי טוב ביקום לא מופיע שם.אבל החארטה הזה כאן זה כבר עובר כל גבול.אחים ברדוגו הסביר לכם בעברית פשוטה אבל זה כנראה לא נקלט.אז אולי אחים ברדוגו לא גאון במתמטיקה, אבל אחים ברדוגו מבין טוב טוב בשברים ופירוק לגורמים.אז דירבלקום ככה כולכם שאחים ברדוגו לא יסדר לכם מכנה משותף של שבר בירך.דירבלקום!!</b></font id=size3>

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 19:07
על ידי קוביש
ברדוגו אח שלי אני מקווה שהשיר של השירשירשורכלניות של שושנה דמארי ירום הודה זה עובר ככה את מבחן ברדוגומה על ריצה בטווח הקסאם אתה בא או משתפן? :-)

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 11 פברואר 2008 19:30
על ידי MosheL
האחים ברדוגו ובניו היקריהא שמי ישמעאל (בעילום שם אני כותב, למען לא יזיקו לי) את טובתך אני דורש, החנונים העיגולדים נראים תמימים ובלתי מזיקים בעליל, עם זאת, שולטים הם במאגיה שחורה. ואם ישמיע אחד מהם לידך את המילה התמימה: קרוסקורלציה לונגיטיודינאלית, ברח כל עוד נפשך בך. ברח ואל תסתכל לאחור, כמו לוט בשעתו. קללה נוראה זאת עוקבת אחריך, מגלה את כל מעשיך בעבר, וחושפת קשרים בינך לבין אנשים שלא היית רוצה שיחשפו (והמבין יבין..)

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 12 פברואר 2008 13:12
על ידי האחים ברדוגו ובניו
<font size=3><b>קובי,שושנה דמארי זה עובר בקושי.זה מה נקרא מזרחי לייט.מושיקו,אם אתה חושב שאתה מפחיד את אחים ברדוגו עם הקרוקסקולקציה לונגדנטאלית שלך אז תדע לך שזהוא שלא. ואם אתה גם חושב שאם תתמידו כאן אז בסוף אחים ברדוגו יתכופף, יברח, ילמד להתרגל אליכם... אז זהוא שגם זה לא ......בוא בוא נספר לך סיפור בתור דוגמא ככה כדי שיהיה אפילו לך קל להבין:לפני אי אילו שנים הבן של התימני מהחנות דיסקים בשכונה של אחים ברדוגו חזר מחוץ לארץ החליט הוא פותח מסעדת סושי קוראים אותה "צנעני סושי בר".הביא איתו אפילו מתאיילנד טבח יפני מומחה מה קוראים אותו סושישף.אחים ברדוגו אמר לעצמו ככה בוא נלך ננסה, נפרגן, לא חייבים שווארמה בכל ארוחה.בקיצור, אחים ברדוגו מתיישב מסתכל בתפריט רואה כל מיני שמות של דברים מוזרים שמה. אז אחים ברדוגו אומר למלצרית (אסתי, הבת של רבקה מהמתפרה, בחורה סימפטית דווקא) "את יודעת מה, תפתיעי את אחים ברדוגו, תכינו את הספשיאליטה של הטבח אבל שיהיה במחיר מבצע".בקיצור, אחורי שאחים ברדוגו מחכה קצת, אסתי חוזרת עם פלטה קטנה מעץ עם כמה רולדות קטנות כאלו ייענו כמו מזטים. דווקא צבעוני ויפה .אחים ברדוגו ככה לוקח בזהירות אחד ומכניס לפה, ...פתאום קולט כוס-*** זה דג בכלל לא מבושל! היפני ה**-זונה לא בישל ת'דג!צנעני עוד ניסה להרגיע, להסביר לאחים ברדוגו שככה זה סושי, ואחים ברדוגו צריך ללמוד להתרגל לזה.אתה קולט?! שאחים ברדוגו צריך להתרגל...אז זהו שלא.כי מה שקרה בסוף באמת זה שאחים ברדוגו ככה בלי לפחד מכל העואנטות של חראקירי וכאלו, תפס שמה את היפני לדיבור צפוף הסביר לו ככה איך להכין סושי כמו שצריך.מאז הסושי בצנעני סושי בר עשויים כמו שאומרים טוב טוב, בחתיכות יפות וגדולות, עם סימני חריכה ברורים שלכל אחד יהיה קל לזהות.מוסר השכל –זה אף פעם לא אחים ברדוגו שצריך להתרגל.מ.ש.ל</b></font id=size3>

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 12 פברואר 2008 16:38
על ידי MosheL
נחשון, תודה על ההפניה להיל. נראה לי שאם אי פעם נרצה לעשות דיון על מושג האיכות הוא יכול להיות נקודה פתיחה מצוינת.

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 12 פברואר 2008 17:00
על ידי MosheL
האמנם נפל דבר? האם מזוהים סימני שבירה ראשונים אצל האחים ברדוגו ובניו? האם העיגולדים החנונים עושים לו ככתוב בפסוק: וכפיר ומריא יחדו ונער קטן נוהג בם? האם עד כדי כך נפלה רוחו שבמקום סיפורי גבורה על גברתנים של מאה קילו בגובה שש אמות וזרת החל להתפאר בהתעמרות משולחת רסן בעובד תאילנדי קטן מידות וקל משקל של מסעדה יפנו-תימנית? האם ההודעה הבאה תהיה על חטיפת גרבר סחוג עם נגיעות וסאבי מתינוק של בית רבן? האם רטט של חרדה קיומית עבר בליבו כשהבין את תבוסתו הפסיכולוגית, עת נמשך באפו על ידי ריפרור סב-טקסטואלי לדג הגדול בהודעה הקודמת והתחיל לספר על סושי? ןלא נותר אלא לצטט את ניטשה: "אבל איך עשינו זאת?… מה עוללנו כאשר התרנו את הארץ מכבליה לשמש? לאן תנוע עכשיו? לאן ננוע אנחנו? הלאה, הרחק מכל שמשות? האין אנו מדרדרים היישר מטה? ולאחור? ולצדדים? וקדימה? ולכל עבר? האם נותרו עוד מעלה ומטה? האין אנו נסחפים דרך כלום אין סופי?… מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה, וכל הנולד אחרינו יהיה שייך, בזכות מעשה זה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שעד כה".

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 12 פברואר 2008 20:12
על ידי האחים ברדוגו ובניו
<font size=3><b>מושיקו,אתה לא קולט אה?ככה אתה מדבר על אחים ברדוגו?ככה???אז תדע לך מושיקו היה אחד עד לא מזמן, לקוח של אחים ברדוגו קראו אותו מורנייה, התחיל להפיץ שמועות על זה שאחים ברדוגו מוכר מיצובישי פאג'רו עם קלאץ' דפוק.י'ענו, התחיל ללכלך על העסק של אחים ברדוגו.נניח ככה בתיאורטי שבאמת היה קלאץ' דפוק בפאג'רו.אז אתה חושב שזה מורנייה יכול עכשיו להוכיח את זה??איך יוכיח כשאין לא קלאץ', לא פאג'רו ולא מורנייה??אהה? איך???ותזהר מהוסאבי למה כמה שזה נראה תמים זה בכלל לא ממרח אבוקדו כמו שחזי חשב בהתחלה בטעות.</b></font id=size3>

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 13 פברואר 2008 15:07
על ידי MosheL
באינדוקציה?

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 15 פברואר 2008 18:08
על ידי MosheL
להלן תגובה לשאלה שהועלת באתר איילות: האם קיימים מדדים תקניים שניתן לאפיין בהם כל מסלול? או, מהיא מידת המישוריות של מסלול? המסלול לכשעצמו הוא קו ולא מישור. בשפה מתימטית, במונח מישוריות המופיע בשאלה יש להתייחס כאל "אופקיות" מכיוון וגם מישור יכול להיות משופע (למי שזוכר את השאלות ההן מפיזיקה). וכעת יש לחדד את השאלה: על מנת להעריך את הקושי הצפוי בריצה, פרמטר מתאים הוא, כפי שהוצע, סך הפרשי הגובה שהרץ עולה - מחושב לאורך המסלול - מספר זה פרופורציונאלי לעבודה שהרץ מבצע. (בחינה של הקפת התבור תשכנע במהירות שההפרש בין נקודת ההתחלה לסוף אינו מדד מייצג).אם נרצה לאפיין את המסלול, ולהבדיל בין מסלול שהוא עליה אחת רצופה של 100 מטר, לבין מסלול שבו יש 10 קטעי עליה של 10 מטר כ"א. נדרש מדד מעט יותר מחוכם, המדד המקובל של סטיית תקן אינו מתאים כאן מכיוון שלעליה רצופה של 100 מטר יש סטיית תקן גבוהה שמתעלמת מהעובדה שהעליה היא קוית. הממד המתאים למשימה נקרא הממד הפרקטלי: עליה רצופה וקבועה תתן ערך קרוב ל-1 למדד זה, בעוד שמסלול של עליות וירידות יביא לערך גבוה יותר. הדוגמה המפורסמת הופיעה במאמר שהציג את המימד הפרקטלי: הממד הפרקטלי של הקו המתאר את חופי אנגליה הוא 1.26 בעוד שהמימד הפרקטלי של חופי נורבגיה המפורצים הוא 1.52.התועלת התיאורית מהמדד הראשון ברורה. ניתן בצורה מפורשת לחשב את תוספת האנרגיה הפוטנציאלית הנדרשת על מנת לבצע את העבודה (במובנה הפיזיקלי) קרי להעלות את מסת הגוף, ולחשב את חלקה היחסי הנגרע ממאגר הגליקוגן. התועלת מהמדד השני פחות ברורה מהמבט הראשון. לדעתי (וזאת אינטואיציה בלבד) ככל שהמסלול פחות קוי (קרי- כולל יותר עליות וירידות) הוא יהיה פחות מהיר. התובנה לכך מוסברת היטב במאמרו של נחשון על הנגטיב - ספליט. ככול שהדרך כוללת יותר שינויים כן הרזרבה האנ-אירובית הנדרשת גדולה יותר - והמדד המוצע יבטא צורך זה. ניתוח של תוצאות מרוצים יעזור לכמת את השפעת המדד. (לסטודנט למחשבים או לחנ"ג שמחפש עבודה סמסטריאלית מעט לא אורתודוקסית שמשלבת ניתוח מתימטי עם ריצה זאת בהחלט עבודה ראויה). ד"א - תוצאה אפשרית של ניתוח כזה היא אופטימיזציה של נגטיב ספליט למסלול.לסיכום, צירוף שני המדדים הנ"ל, צפוי לתת הערכה טובה על מידת הקושי הצפויה.

משהו נחמד למתמטיקאים

פורסם: 15 פברואר 2008 18:36
על ידי רובי
מצטער אבל אני קצת מבולבל.מאחר ובמרבית תחרויות הריצה נקודת הסיום קרובה עד כדי עשרות מטרים בודדים לנקודת הזינוק, מתקבל שההעתק של הרץ במהלך התחרות הוא קטן (בואו נקבע לשם הפשטות כי הוא שואף לאפס).האם תחת תנאים אלו לא היה ניתן לצפות שללא שום תלות ב"מרחק המרוץ" או מאפייני המסלול והרץ, ההוצאה האנרגטית של הרץ (כל רץ!) צפויה גם היא לשאוף לאפס???פשוט קשה לי לגשר בין מה שברור כל כך מאותן הנחות תאורטיות פשוטות לבין מה שאני מכיר מתוך החוויה הסובייקטיבית.אשמח לתשובות נבונות.