מועדון טאקוונדו אחי יהודה
- יורם
- הודעות: 1904
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
דוגמא לפרויקט מדהים. אבי כדורי, מאמן על (אבל באמת !!!) הקים את המועדון לזכר אחיו יהודה שנהרג בפיגוע בשוק מחנה יהודה ב-22.11.68.מעבר להשגים המדהימים ולמרות היותו מאמן ברמות הגבוהות ביותר חוויה לראות איך הוא מאמן זאטוטים בגילאי 4 ומעלה, בצניעות, בסבלנות, בשלווה, תוך הקניית ערכים חינוכיים, כאילו הם הדבר הכי חשוב בעולם.יש למי לשאוף להדמות.http://www.ahiyehuda.com
- חלושעס
- הודעות: 6517
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- מיקום: Israel
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
ככה יורם?שלחת את דין לחטוף כאפות?
-
- הודעות: 1045
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
מה פתאום- הוא שלח אותו ללמוד איך להגן על אבא שלו שלא יחטוף כאפות.. <img src=icon_smile_big.gif border=0 align=middle>
-
- הודעות: 445
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
חבורה של ח׳נאנותכשאחים ברדוגו בשטח, כלום לא יעזור לכם.אפילו לא ילד בן ארבע עם חגורה שחורה בקאטמנדו.
-
- הודעות: 2122
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- מיקום: Israel
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
ברדוגו, אם היית נחלץ לעזרה בשבועיים הקודמים, יורם לא היה נדרש לצעדים קיצוניים אלו.
-
- הודעות: 5010
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
ברדוגו, תיסלם עליך. אתה כמו מרי פופינס. מגיח באופן לא צפוי בדיוק כשצריך אותך.מה קרה, נגמרו הקרבורטורים בקליפורניה?נ.ב. חיפשתי, ואתה לא מופיע ברשימת המאמנים באתר של וינגייט.
- יורם
- הודעות: 1904
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
ת'אמת, לא התכוונתי לשרשור דאחקות אלא באמת להביא דוגמא לאדם שהוא מופת שהקים פרויקט לתפארת.כשאני מסתכל על הגועל נפש מסביב, ההשוואה מאד קשה. יש כל מיני פחדנים עלומי שם שיכולים כל היום לכתוב מלל שבו הם לא מבינים מימינם ומשמאלם, כל אחד חושב שהוא משפטן ומבין את החוק וכל אחד חושב שהוא יודע מי הוא האחר, מה הוא עושה, מה מותר לו לעשות ומה לא ...
-
- הודעות: 5010
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
הדוגמא יפה יורם.הייתי מוסיף שלוש מלים: הספר של באוורמן.כל מי שמעסיק את עצמו (בצדק) בשאלות של מעמד האתלטיקה הקלה בישראל ושל מעמד המאמן בישראל, צריך לראות את הספר הזה כספר חובה.בווארמן היה בכלל שחקן פוטבול, שגילה כשרון בריצות ל - 200-400מ'. הוא הפך לאחד מגדולי מאמני האתלטיקה קלה בכל הזמנים (מזוהה בעיקר עם ריצות בינוניות-ארוכות, אבל מדליות הזהב האולימפיות באו דווקא מה - 100-200מ'). העניין הוא שעיירה קטנטונת וזניחה בחשיבותה - יוג'ין, אורגון - הפכה בזכות האיש הזה, בעיקר, ל"מכה" של האתלטיקה הקלה בארה"ב (כולל אירוח תחרויות בינלאומיות והמבחנים האולימפיים מספר רב של פעמים) - מעמד שנותר עד היום.אז מה מקבלים מהספר?- עשייה, עשייה, ועשייה.- הבנת התלות של ענף הספורט בקהילה, והקשר הסימביוזי בין הקהל לבין האתלטים, בין רצי הפנאי לאלופים (שבימי באוורמן היו גם הם חובבים).- הבנה שמדובר בתהליכים. תהליכים יכולים להיות חיוביים או שליליים. לספק השראה או לעורר קבס. כאן באים לידי ביטוי מנהיגים.- האמנות של האימון, ועד כמה המשימה הזו היא אישית, רוחנית אפילו (בוודאי פונקציה של מנהיגות) ולא רק טכנית. אחד העקרונות של באוורמן: Don't overcoach.- מורכבות הקשר בין הממסד הפורמלי (והפוליטי) לבין אנשי השטח. באוורמן ידע לעשות יפה את האיזון. הוא היה מאמן ראשי של הקבוצה האולימפית של ארה"ב. הוא הקים וארגן בעצמו את תחרויות המבחנים האמריקאיים. הוא היה גורם מרכזי בממסד. מצד שני, הוא הוביל התנגדות בנושאים עקרוניים, בדרך כלל בלי ללכת ראש בראש.אבל מעל לכל, באמת מעל לכל, מה שמבינים מהספר הזה זה שהסגולה המשמעותית ביותר של מאמן גדול היא האישיות. כל ההכשרות והידע הטכני בעולם לא יהפכו אדם למאמן ראוי, כל זמן שלא תהיה לו הסגולה הזו באישיות. ועל זה, לצערי, מעט מדי מדברים.יורם. אתה דוגמא לאדם שמבלי ששימש כמאמן, השפיע באופן דרמטי כל כך על עשרות (אם לא מאות רצים). בעצה, בנכונות לצרף אותם אליך ואל קבוצתך, בהנחיה התומכת, בסבלנות האינסופית, בכתף שתמיד היתה זמינה ברגעי משבר. אני יכול להעיד על עצמי, שלך ולאתי היתה השפעה מעצבת עליי כרץ בתחילת הדרך, וכמוני יש עוד רבים.במסיבת יום ההולדת של רפי וישניצר, בשבוע שעבר, כשניסינו לדבר - כל אחד מהזווית שלו - על הדברים שהופכים אותו למאמן גדול, אמרתי בין השאר שמאמן גדול לא עושה דברים כדי להפוך את עצמו למאמן גדול, אלא כדי להפוך את הרצים שלו לרצים גדולים. ותשימו לב להבדל, כי הוא חשוב. הרעיון הוא לא לסבך את מה שלא דורש סיבוך כדי להראות ש"אתה גדול", אלא להביא את הרצים שלך למירב המחויבות לתהליך, לרמת מוטיבציה ואמונה בעצמם ובמה שהם עושים (ועוד יעשו). בהשראה שהם מספקים. ואלה לא דברים שנלמדים בקורס.עזוב את מתקפת המשובטים. אנשי עשייה צריכים להמשיך לעשות. ואדם נשפט לפי ערכיו ולפי תרומתו.
- חלושעס
- הודעות: 6517
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- מיקום: Israel
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
נחשון, הדברים שכתבת מרגשים מאוד (אומנם לא כוונו אלי אבל התרגשתי עבור יורם). אלו אכן ימים קשים בהם האנשים ההגונים צריכים להצטדק (ע"ע מה שקורה בפורום אתלטיקה).אה, ואל תשכחו שגם יורם הוא מהנדס טילים <img src=icon_smile_wink.gif border=0 align=middle>
- יורם
- הודעות: 1904
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
תודה נחשון.
-
- הודעות: 5010
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
כמה נושאים בשירשור אחד (וזה עוד לפני שברדוגו התעורר שם בקליפורניה). בכל אופן, לסיים לימודים בטכניון כמצטיין נשיא זה הישג אדיר. מעבר ליכולות אובייקטיביות, רמת ההשקעה והמחויבות הנדרשת לשם כך היא אדירה.להיות אתלט תחרותי ולהמשיך לשפר תוצאות ולהתקדם תוך כדי לימודים ברמה הזו - עניין מעורר התפעלות כשלעצמו.ברכות לניתאי שטיין, והמשך הצלחה בעתיד. אין לי מושג אם אתה קורא כאן, אבל אותי הצלחת להרשים.
-
- הודעות: 487
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
נחשון, אני מצטרף לכל מילה שלך בנוגע ליורם.בנוסף לידע האדיר, אישיות שאפשר לקבל ממנה כל כך הרבה, תמיד אומר את המילה הנכונה בזמן הנכון ושם את הדברים בפרופורציות הנכונות, את זה לא לומדים בשום מקום.
- חלושעס
- הודעות: 6517
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- מיקום: Israel
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
אגב, באותה הזדמנות - לכבוד (מפוקפק) הוא לי לחזור בי משטות שכתבתי.הצטיינות - לאו מילתא זוטרתא היא. כל הכבוד.אתה רואה שטיין, באיינר-סיסטם יודעים גם להודות בשטויות <img src=icon_smile_wink.gif border=0 align=middle>
-
- הודעות: 445
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
<BLOCKQUOTE id=quote><font size=1 face="Verdana, Arial, Helvetica" id=quote>quote:<hr height=1 noshade id=quote>,מה קרה, נגמרו הקרבורטורים בקליפורניה?<hr height=1 noshade id=quote></BLOCKQUOTE id=quote></font id=quote><font face="Verdana, Arial, Helvetica" size=2 id=quote>...עדיין לא, אבל מתחיל להיות צפוף.מי סיפר לך שהאוקראיניים מתחילים להשתלט על הבראנז'ה גם פה???
-
- הודעות: 662
- הצטרף: 01 ינואר 1970 03:00
- יצירת קשר:
מועדון טאקוונדו אחי יהודה
<b>דו קרב לאור הפלורסנט</b>לא אסתיר, עידן הספרא וסייפא שנחת עלינו, בו כל מועדון\מאמן מתגאה בהשגים האקדמיים של רציו גורם לי להנאה בלתי מוסתרת. ברשותכם, עתיד אחד מתוך אינסוף האפשריים, באם תמשך ההסלמה המבורכת הזאת. התרחיש: תחרות מורחבת בין מועדונים, לאחר הקטע המשמים שבו אנשים רצים, מזיעים ונמדד זמן, מגיע הארוע המרכזי שכולם מחכים לו: הקבוצה השנייה זוכה למכת פתיחה ובוחרת במצטיין נשיא בטכניון לתואר ראשון. יורם, הקפטן, עונה מיד בבוגר תואר שני במתטמטיקה (הטוויסט - תיזה בתורת המספרים) וממשיך במסיים טרי בהצטיינות יתרה של תואר שני במשפטים, המועדון המתחרה מגיב בדוקטורנט לפיזיקה גרעינית, הקפטן, עדיין רגוע, עונה בשילוב קטלני של שמאל ימין, דוקטורנט ואחריו פוסט דוקטורנט, שניהם מסטנפורד. המועדון המתחרה סופג את כל האנרגיה של המהלומות ומתנודד על רגליו עם מבט לא מפוקס, יורם, בקלילות של רקדנית בלט ועם האטיטיוד של טייסון בעת שהוא לועס את האוזן של לוואנדר הוליפלד, קורא את תמונת המצב, לא משתהה, זח מעט לאחור ומנחית אפרקאט של פרופסור עם דוקטורט כפול ישירות לסנטר. ספירה עד עשר, גונג, המתחרה שוכב מפרפר על הרצפה, יודע שאמנם הקרב הזה גמור, אבל מחר רט, מחר הרי זה יום חדש!
חזור אל “"עוף טופיק" - עוף ואל תחזור”
מי מחובר
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 33 אורחים