סתם כתבה מעניינת

[חלושעס]

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/ ... tml?more=1

[יוחאי]

יפה חלושעס, תודה.

[יוחאי]

כנראה זו עונת המלפפונים של "הארץ - מאמרי דף הבית". אני לא מוצא מה החידוש פה והצליחו להפיק מזה כתבה בכל זאת, שאפו.

[רובי]

אכן כתבה מעניינת וחשובה.ואכן אין כאן שום חדש.ניר שביב משמיע את העמדה הזו כבר שנים.ניר הוא איש שראוי להקשיב לו. חוקר שמנסה להבחין בין סיבתיות לבין קורלציה תוך הצגת נימוקים מאוד רציניים ואיסוף מידע ממגוון רחב של תחומים.כל אלו שחרדים בגלל צמצום שטחי המחיה של דובי השלג בכותב הצפוני, כמו גם מהעלמות השלג משיפולי החוף המזרחי של גרינלאנד בשנים האחרונות, צריכים להזכר למשל מדוע יורדי הים הויקינגים קראו לגרינלאנד גרינלאנד (רמז - הדבר היה קשור בצבע הדומיננטי של רצועת החוף לפני כ 1000 שנים, הרבה לפני המהפכה התעשיתית וזיהום האויר).שינויים האקלים שאנחנו רואים היום כבר הופיעו כאן בעבר (יותר מפעם אחת), כשאוכלוסיית האדם הייתה פחות מאחוז ממה שהיא היום.פשוט מדהים איך טרנד אופנתי מלפני 30 שנה חילחל לתוך המיין-סטרים והפך לנושא בוער (כפל משמעות?) מבלי שהנושא יבחן באמת באופן רציני.ועוד מישהו שמציג טיעונים דומים באופן מעט פחות מדעי, אבל בצורה מאוד נוקבת:http://www.youtube.com/watch?v=eScDfYzMEEw

[foggy1]

תגובה של חבר שלי לכתבה:תשמע, גם אם הוא צודק, אני מעדיף לא לפרסם ולהפיץ את זהכיוון שזה יתן לגיטימציה לכל המזהמים למינהם להמשיך לזהםאם נעזוב לרגע את עניין הקשר בין התחממות גלובלית למעשיי אדם כגון זיהום ,שריפת נפט גז וכולי-הרי שבלי שום קשר להתחממות הגלובלית אני רוצה (ואני מניח שכולם) לחיות בעולם ללא זיהום אוויר עם איכות סביבה- מכוניות חשמליות+תחבורה ציבורית חשמלית+אנרגיה ירוקה+סביבה ירוקה ונקייה: ברור שיש מיליון אינטרסנטים שיחבקו מאמר כזה ויגידו שהכל מיותר וכך תינתן להם הלגיטמציה להמשיך לזהם, מצידי גם אם אל-גור הוא מושחת פושע שקרן וכל דבר אחר-כל עוד הוא פועל לטובת עולם ללא זיהום:מכוניות חשמליות+תחבורה ציבורית חשמלית+אנרגיה ירוקה+סביבה ירוקה ונקייה וכולי, אז מצידי שירוויח מיליונים ואני אחפה עליו אם אדרש זאת.אני מציע לך לא להפיץ את הכתבה הזאת כי אפילו אם היא נכונה (מה שאני לא יודע לקבוע גם לא את)-אזי היא עלולה לתת לגגטימציה להרבה אנשים לא לשמור על הסביבה שלנו.שרון

[רובי]

"תשמע, גם אם הוא צודק, אני מעדיף לא לפרסם ולהפיץ את זה"יש אולי בעמדה הזו מידה של הגיון - אגב, אין לניר שום ניסיון לקבוע ששריפת דלק לא מזהמת למשל את האויר. הטענה היא רק שההשפעה היא אוד לוקאלית במרחב ובזמן. כל אחד יודע איך זה מרגיש לנשום את האויר בעיר גדולה בשעות העומס.אבל הבעיה עם האמונה בהתחממות גלובלית היא שהיא גורמת לבני אדם להשקיע יותר מדי מאמצים בכיוון הלא נכון.בעיה אחרת היא שמדינות מפותחות משתמשות בנושא של שימור כדור הארץ בכדי לחסום פיתוח במדינות מתפתחות (למשל לברזילאים כבר אסור לכרות יערות לטובת התעשיה המקומית או פיתוח מקומי כי אירופה וצפון אמריקה כרתו כבר מספיק בשביל כולם). ובכלל, יש מידה לא מעטה של יוהרה בלהוליך את ההמון שולל בכדי לדאוג לאינטרסים שונים מאלו שאתה מצהיר שאתה דואג להם - עאלק דואג לשלומו של כדור הארץ, אבל מה שמעניין אותך באמת זה שסביבת המחיה האישית שלך תשאר נקיה ונעימה. אין חוצפה גדולה יותר מלהסוות אגואיזם באלטרואיזם.חנן, תסתכל על הוידאו בלינק בהודעה הקודמת שלי.הביקורת שם היא בדיוק על היוהרה הזו.

[foggy1]

כמו הבדיחה הנדושה כך כך. גם הוא צודק.

[שחר]

רובי - במילותיו של הפרופסור:"...היו גם שאמרו לי שיכול להיות שכן שווה למכור את ההתחממות הגלובלית אפילו אם זו טענת שווא - והעיקר לשמור על הירוקים. בתור מדען אני לא רואה שום סיבה לרמות אנשים. יש מספיק סיבות טובות למה אסור להשתמש בדלקים: זיהום האוויר מקטין את תוחלת החיים, זה משאב שהולך ואוזל, המדינות השולטות בנפט הן לא סימפתיות. צריך למכור את הסיפור של הפסקת השימוש בדלקים וזיהום האוויר מהסיבות הנכונות ולא מהסיבות הלא נכונות".

[רובי]

אוקיי,כמו שאמרתי.ניר שביב מתנהל בצורה מאוד אחראית.הוא מנסה לדבוק בעובדות ולחלוק את מה שהוא מבין ויודע עם אחרים ללא שמץ של דמגוגיה והונאה.אגב, בהודעה הקודמת שלי לא כיוונתי להעביר ביקרות באופן ספציפי על מה שחנן כתב.

[shohat]

רובי, האם כבר בשלו התנאים להכריז על שינוי פרדיגמה?הציטוט הבא הוא בשביל יוחאי, אבל אם משהל והפלג ינשכו כולנו נרוויח:"מדע תקני (normal science) פירושו מחקר המבוסס באופן ברור על הישג מדעי אחד או על כמה הישגים כאלה, שהושגו בעבר, השיגים שבזמן מסויים מכירה בהם קהיליה מדעית מסויימת כמספקי היסודות להמשך פעולתה"."המדע התקני מדכא לעתים קרובות חידושים מהותיים, מפני שהם חותרים בהכרח תחת ההתחייבויות הבסיסיות שבהן הוא קשור. בכל זאת, כל זמן שהתחייבויות אלא מקיימות בתוכן יסוד של שרירות, מבטיח עצם טבעו של המחקר התקני שחידוש לא לאורך זמן ידוכא. לפעמים, בעיה רגילה - בעיה שצריכה היתה להיפתר בעזרת הכללים ונהלי העבודה הידועים - מגלה התנגדות ועומדת בפני הסתערויותיהם החוזרות ונשנות של המוכשרים שבחברי אותה קבוצה שבתחום מומחיותה היא התעוררה. במקרים אחרים, ציוד שתוכנן ונבנה למטרת המחקר התיקני אינו פועל כפי שחזו מראש, ובכך הוא מגלה חריגה, שלמרות מאמצים חוזרים ונשנים, אי אפשר לישבה עם הציפייה המקצועית. בדרכים אלה ובעוד דרכים אחרות, סר המדע התיקני שוב ושוב. ובאותה שעה - כלומר, כששוב לא יוכלו אנשי המקצוע להתעלם מן החריגות החותרות תחת המסורת הקיימת של העיסוק המדעי - או אז מתחילות החקירות יוצאות-הדופן שסופן להוביל את אנשי המקצוע אל מערכת חדשה של התחייבויות, אל בסיס חדש לעיסוק המדעי. ההתרחשויות יוצאות הדופן שבמהלכן חלה תזוזה זו בהתחייבויות המקצועיות הן אלה המוכנות בחיבור שלפנינו בשם מהפכות מדעיות. אלה הם גילויים של שיבור מסורת, הבאים להשלים את הפעילות נאמנת-המסורת של המדע התיקני"."תיאוריה חדשה, בלי הבדל עד כמה מיוחד תחום-חלותה, לעולם, או כמעט לעולם, אין היא תוספת גרידא ליידע הקיים. הטמעתה מצריכה שיחזור של תיאוריות קודמות והערכתן מחדש של עובדות קודמות - תהליך מהפכני במהותו, שרק לעתים רחוקות משלימו אדם אחד, ולעולם לא בין לילה".ת. קון "המבנה של מהפכות מדעיות" (תרגום יהודה מלצר).

[חלושעס]

נחשון, התבלבלת בשרשור.

[Rafi]

נחשון, שם, במקום אחר - "הפרדיגמה משתנה כאשר מחזיקי הפרדיגמה הולכים לעולמם" (עברנו בית והספרים עדין בארגזים).בעקבות חידושו הלשוני של קוביש, יש להגיד מושל (ולא משהל).

[יוחאי]

נחשון, אכן הריצה בואדי הבוקר איתך לא היתה עוד ריצה של קשקושים ואני מודה שהותירה אותי מלאת מחשבות והרהורים. באמת עלית פה על משהו שגם אני מוצא בו עניין, אני מודה.מההיכרות הדלה שלי אני מסכים מאד שהמדע הוא הרבה מאד עניין של פרדיגמה, פוליטיקה ואופנה (לא טרנדי, רופא?).יחד עם זאת, כבר נוכחתי להכיר בכמה מקומות שישנם רגעים שבו המדע האפור והטכנוקרטי מצליח להתעלות על עצמו, לייצר מתוך (ודרך) המערכת שלו Paradigm shift. עולות לי לראש מיד כמה דוגמאות, למשל שמחלה פפטית היא בכלל מחלה זיהומית, ההתייחסות לאי ספיקת לב (סטודנט אשר היה עונה לפני כך וכך שנים את התשובות המבוקשות כיום באשר לטיפול באי ספיקת לב - היה בו במקום נדרש לארוז את הפקלאות שלו ולחפש תחום אחר) ובאמת שמיד יש אפילו לי כבר עוד כמה דוגמאות. ישנן כמובן במדע דוגמאות יותר חשובות, (אני כרגע בעולמי הצר).שלא לדבר על שטחים כמו ביולוגיה מולקולרית שספר לימוד מלפני מספר שנים יחשב כבר כמעט לדינוזאור.ואם חושבים על כך, לא חסרים תמריצים לחוקרים לשחוט פרות קדושות ולשנות כיווני מחשבה, ולאו דווקא לתוספת גרידא לידע הקיים. נשמע לי חלום רטוב של כל חוקר.נכון, חלק גדול מהעניין היא אותה עבודה שחורה וצירוף עובדות על גבי עובדות ופיסות ידע מצטבר לתמונה גדולה יותר אך זהו כנראה כורח ולא שאיפה. עדיין אותו מדע, בניגוד לכנסיה למשל, הצליח להראות שהוא יודע לשנות תפיסות (אמנם לעתים בדרכי ייסורים) וששינויים הם אפשריים.בקיצור כנראה שאני די מסכים עם הכהן/קון שלך <img src=icon_smile_wink.gif border=0 align=middle>.

[shohat]

נדמה לי שכל הדוגמאות שאתה מציין הן אכן סוג של paradigm shift, בקרב קהיליית חוקרים מסוימת."רק מעט מן האנשים שאינם עוסקים הלכה למעשה במדע מבוגר מבינים כמה עבודת-מטאטא משאירה אחריה הפראדיגמה, ומה רב העניין שאפשר למצוא בהוצאת עבודה זאת אל הפועל. נקודות אלה מן הראוי שתהיינה מובנות. מיבצעי טאטוא הם הדבר המעסיק את רוב המדענים לכל אורך הקאריירה שלהם. הם מה שאני מכנה כאן מדע תקני. כשנבחן את המפעל הזה מקרוב, אם מבחינה הסטורית ואם במעבדה של זמננו, הוא ייראה כניסיון לדחוס את הטבע אל תוך הקופסה המוכנה-מראש, והלא-גמישה יחסית, שמספקת הפאראדיגמה. העלאת סוגים חדשים של תופעות איננה בשום פנים ממטרות המדע התיקני; לאמיתו של דבר, אלה שאינן תואמות את הקופסה לעתים קרובות אינן נראות כלל. גם אין מדענים מתכוונים כרגיל להמציא תיאוריות חדשות, ולעתים קרובות אין הם סובלנים לגבי אלה המומצאות על-ידי אחרים. המדע התיקני מכוון לשכלול ניסוחן של אותן תופעות ותיאוריות הנמצאות כבר בפאראדיגמה".עדיין מסכים?

[יוחאי]

כל זה משולב בד בבד. אולי אני במצב רוח מכיל היום, אבל מה בדיוק הטענה פה? אני לא יודע בדיוק למה להתייחס.