bc-running.com (דף הבית)

יש מצב שזאת האמת העגומה לא?!

זהו שלא.
אתי אל תתחילי איתי.

תוכיח!

איזה אנשים כפויי טובה. אתם צריכים פוטושופ ואני מחפש מרפאה קרובה לשאיבת שומן, קיצור קיבה וקטיעת כמה איברים שבגילי הם ממילא רק לטורח. שנאמר "איזה הוא המהיר - השמח בחלקו"

בטח אחת שמתנגדת לשומן טראנס או לשוקולד למריחה
וחוץ מזה היא כלה תפוסה כבר

אברום,
אתה כבר מזמן לא הגעת לאיצטדיון,
אז על מה לך להלין?
תגיע, אני אדאג לשאוב לך לא רק את השומן, אתה תפורר אצלי כמו שאתי לא יודעת לפורר,,,,
בקיצור, תגיע, הנוסח הירושלמי ממתין לווז'ווז' שבך,,,

עוד שעתיים יה עקרוט

מדבקה חדשה לרכב הושקה לכבודם של עמיחי ויוחאי

http://run4adventure.files.wordpress.co ... ker-31.jpg

גדדדדדדדדדדדדדול

נכנסתי לאתר המרתון בכדי לבבר מאור אם היא אמורה לקבל פרס ומתי , אמנם תשובה לזה לא מצאתי שם. אבל ראיתי שנושא התוצאות והרצים הפסולים תוקן וכל אחד מהרצים שלא הופיעו נמצא במקום שלו ובמקצה שהוא רץ באמת.

זהו

סיכומון קצר למרתון, מעט באיחור, התחלתי לרוץ לפני כ 4 שנים במשקל כבד וכו...(כמו לא מעט רצים אחרים...) לפני כשנה נפגשתי במסדרונות בית החולים הדסה בדני בן-דניאל - לאחר ח.מ ירושלים והוא נתן לי אבחנה מהירה - נדבקת בחיידק(הריצה), זהו -אתה בפנים, ומכאן -הדרך לאימוני המועדון בג.רם היתה קצרה.
התחלתי את האימונים בפגרה, בריצות קצב עם חיים ואלחנן והצטרפתי לתכנית לקראת טבריה. באותה תקופה הייתי בעיצומה של תקופת בחינות גמר של ביה"ס לרפואה והרגשתי די לחוץ(במפגש המועדון בקיץ - יוחאי אמר לי שזו תקופה לא פשוטה ואז לא כ"כ האמנתי לו) ובאוקטובר - בעצה אחת עם יורם ואתי - ויתרתי על טבריה וחשבתי אולי על תל אביב.
יומיים לפני טבריה - בחינה אחרונה בכירורגיה בע"פ - מאורע מלחיץ בפני עצמו, עברתי, ועכשיו - נותר לקבוע מטרה חדשה
לטבריה הגעתי כמלווה ושמחתי לראות את כל חברי המועדון שרצו ושברו שיאים חדשים. כמובן שגם קינאתי קצת(בבחינת "קינאת רצים תרבה מהירות") ואז החלטתי לרוץ את ת"א(על אף מחאותיה של אתי ..).
המאפיין העיקרי של תקופת האימונים היה הבדד אך בניגוד לשיר בביצוע ז.ארגוב נ"ע , עם תקוה וחלום..
בד בבד עם תחושת הלבד - הרגשתי כל הזמן את רוח המועדון בגבי, באימונים מקבילים בגבעת רם, בפורום ,בעין גדי, בעידוד אחרי מירוצי ההכנה הפרטיים שלי, בטלפונים מחיים ובתחלופות מיילים עם יורם ואתי.
מירוצי ההכנה היו בסביון (10 ק"מ) ובפארק הירקון(ח.מ) ועד אליהם - לא חלמתי על הקצבים שרצתי בהם(לטובת הקורא הנכבד רפי - גם לאחר קיזוז מתבקש בשל מסלולים לא מדויקים.. ) וכך התחלתי להבין שמרתון sub3 נמצא בהישג יד(לא שהמספר כ"כ חשוב אבל בכל זאת - זו כותרת השרשור..)
כנראה שהאימונים עושים את שלהם.
בימים שלפני המרתון - על קוצים, קורא שוב ושוב את הסיכומים השונים - יוחאי למרתון ברלין, רביעיית אמסטרדם, סיכומי טבריה השונים, דורון פייביש (אותו פגשתי בח.מ פארק הירקון על הפודיום) לברלין וכמובן נחשון בכתיבתו הנעימה והמדויקת.
במרתון עצמו - פתחתי מהר מדי, טעות שככל הנראה שילמתי עליה מעט, אך טירונים עושים טעויות למרות שהם מודעים לטעות, שמחתי לראות מיד בהתחלה את יובל אסיף ודני, בהמשך(רח' קרליבך) את רפי וברוטשילד חזור- את יורם שאמר לי לשבת על הזנב של דוד רסקאי, לא הצלחתי והוא ברח קדימה (עד לק"מ 31 שם עקפתי אותו)וכך המשכתי למעשה בקצב לא כ"כ נוח ולא הרגשתי את תחושת השיוט המיוחלת כ"כ לאורך כל המירוץ. הקושי התחיל מוקדם מהצפוי - באיזור ק"מ 17-18 והמשיך בעוצמות משתנות בהמשך. באיזור ק"מ 28 ראיתי שאני מתחיל לגרור פערים בזמנים שתכננתי לרוץ בהם - ואז המחשבות הספקניות(השדים?) מתגנבות לראש. בקטע המסלול מק"מ 28 ועד 34 - בפארק הירקון יש 4 פניות פרסה שלא כ"כ עוזרות לשמור על קצב ותחושה נוחה, אך התחלתי לעקוף מעט רצים - וזה נתן לי דחיפה קדימה. וכך המשכתי בליווי אחי, אריאל (באופניים), בראש שמרתי כל הזמן את הוראותיה(פקודותיה?) של אתי מיום אתמול ועל ההבטחה שיהיה קשה ובזכות זה לא נתתי לקצב ליפול לגמרי.
לקראת סיום - ק"מ 40 , דחיפה אחרונה מיורם והנה קו הסיום מתקרב. השעון נעצר - 2:53:20
בסיום רואה את עמיחי יוסי, יוחאי, חן אוהד וסיריל , שמח מאד איתם על אף שאני מרגיש שאת חלקם אני מכיר רק דרך הפורום - אך משעות של קריאה שירשורי עבר - אתה מרגיש כאילו אתם מכירים כבר שנים...
מילה קצרה על אכזבות: כאמור לפני חדשיים-שלשה לא חלמתי על תוצאה כזאת אך עם הזמן התיאבון גדל עד שהיתה לי מעט תחושת אכזבה שלא ירדתי מ 2:50.
לכאורה ע"פ נתונים יבשים - אולי יש מקום לאכזבה, אך בהתחשב בחוסר הנסיון ובקפיצות הגדולות בכושר ע"פ תקופה קצרה כ"כ - אין לי על מה להלין. אך יותר מזה - לדעתי יש באכזבה על תוצאתי מעין כפיות טובה לכל מי שאימן אותי, עזר לי , ייעצו לי רבות ועודדו אותי לאורך כל תקופת האימונים - לכל החברים שליוו אותי והביעו אמון מי במיילים, מי בעצה בריצות השחרור, מי בטלפון או באירוח בפארק הירקון או בעין גדי. רק לאחר שהבנתי את זה - ידעתי להעריך את תקופת האימונים הארוכה ולהבין את מה שנחשון אומר בהזדמנויות שונות - שההישג/שמחה (כמובן זה לא ציטוט מדויק) על המרתון הוא לא רק על 42.2 ק"מ אלא על תקופת אימונים ארוכה,סיזיפית ולא תמיד משמחת, כאשר המרתון הוא רק הדובדבן.
אתה לא יכול למאוס בעוגה , בקרמים ובקצפת(מירוצי הכנה?) רק בגלל שהדודבן לא הונח בדיוק בזוית שחלמת עליה. אולי זו לא היתה ריצה חכמה, אך מחכימה - בהחלט ובעיקר עם תיאבון לעוד..
תודה, באמת לכולם(לא אנקוב בשמות ולא אוכל לפורטם כי רבים הם .. ) שמח וגאה להיות חלק מהמועדון .

אמיתי, להמשיך לרוץ אני לא צריך לבקש ממך,
אתה כבר הבנת שיש בך יותר - ובמקום להרגיש שבע לאחר תקופת אימונים ומרתון -אתה בעצם נשארת רעב,
ואולי אתה רעב בגלל הפסח,,,,,

מה שכן ניתן לי לבקש ממך זה לכתוב כאן ולא רק סיכומים,

גם אני עקבתי אחרי תקופת האימונים שלך, אומנם מרחוק,
אבל בהחלט נהניתי לראות אותך מתקדם ככל שהזמן עובר,
את שלך עשית גם אם רצית יותר,
אימונים, תחרות וסיכום יפים מאוד.

בהצלחה בהמשך.

אמיתי,
הבאת הרבה כבוד והתרגשות למועדון.
חבורה גדולה של אנשים שסיימו להתחרות שמה מהר פעמיה לקו הסיום של המרתון כדי להיות שותפים לשמחת הנצחון שלך.
טוב מאוד שלא מיצית את הריצה, כי כך יהיה לנו אותך גם בפעם הבאה
ותודה לדני הנשמה שהביא אותך אלינו.