עמוד 5 מתוך 5

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 10 מאי 2009 19:43
על ידי ציפצף
יישר כוח סיריל!ביצוע איכותי ומדויק.אין ספק שלאחר תקופת הכנה ארוכה ויסודית שלוותה בהרבה הירהורים ובלמידה מתמדת, הרווחת את הרגע הזה ביושר!בטוחני שזו רק ההתחלה.

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 11 מאי 2009 03:33
על ידי assafzim
סחטיין!כיף לראות כמה רחוק אפשר להגיע עם נחישות, התמדה, והדרכה נכונה.נצטט מחלושעס - עשית לנו חשק...

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 11 מאי 2009 05:15
על ידי Rafi
סיריל, כבוד.אסור לשכוח שמלבד נחישות וקורטוב מסויים (מסתבר) של כשרון, לבחור יש גם זוג ביצים גדולות ושעירות. לקבל החלטה ולחתוך ממרתון מטרה כשבועיים לפני תאריך היעד וזאת בניגוד לעיצת רוב המומחים, זה בהחלט מרשים ומעיד גם על תכונה נוספת ושימושית של רצי מרתון - ראש בקיר.לגבי יורם. אני מצטרף לברכות ולהערכה הגורפת. איש חכם ויקר.

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 11 מאי 2009 09:36
על ידי cullmann
The official results are in:2:54:43, half at 1:28:17. Negative split of 1:51 min. The marathon was, as expected, a nice, precise (Switzerland, after all) & small organization- 750 finishers overall. The winner- Tsiga Germa of Ethiopia, arrived in 2:19:49. From what I saw, he ran alone almost the entire time. Second place was a Swiss, I think, coming in at 2:39:24 and third came another Swiss at 2:40:14.

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 11 מאי 2009 10:02
על ידי erang27
שימו לב שסיריל הגיע במקום 34 כללי, רביעי בקטגוריה!פנתר, כבר אמרנו?-ערן-

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 11:47
על ידי cullmann
כמובטח, הנה מגיע הסיכום האמיתי. אחרי שהיום רצתי בפעם הראשונה אחרי המרתון (5 קלים מאוד- הרגליים מרגישות טוב, רק היה מעט חם..) אפשר לשבת ולכתוב. <u><b>יום חמישי- יום הטיסה</b></u>הטיסה המריאה בבוקר כך שאת ארוחת הבוקר הגדולה שלאחר הדילדול אכלתי במטוס. אני מאוד קפדן בנוגע למה שאני אוכל ולמשטר התזונה שלי, ואף פעם לא סמכתי על אוכל שמוגש בטיסות. הכנתי לעצמי ארוחה טובה בבית שלקחתי איתי- קערה גדולה של דגנים אורגניים (אורגני זה הכי אחי! <img src=icon_smile_big.gif border=0 align=middle>) בתוספת בננה. אני רוצה להאמין ששאר האנשים שישבו בשורות סביבי הביטו בי בקנאה בעודם לועסים את הדברים הלא ברורים שמגישים באל-על שתמיד, אבל תמיד, נראים כמו ניסוי אלכימאי שיצא משליטה. הגעה למלון בז'נבה, מנוחה קלה ואז יציאה לסיבוב קל בעיר. מז"א נפלא בלי שום ענן בשמיים, מימי האגם מנצנצים בשמש האלפים הבהירה.. איזה יופי! המלון נמצא 5 דקות הליכה מאזור הזינוק. בכלל, ההגעה ממקום למקום בז'נבה היא קלה מאוד- הכל נמצא במרחק הליכה והתחבורה הציבורית יעילה ביותר (שוייץ, אפשר לצפות למשהו אחר?).הימים עד למרתון עברו בריצות קלילות לאורך האגם ובפארקים הרבים שבעיר, בשיטוט איטי ברחובות העיר, למידת המסלול והליכה של 10 הק"מ האחרונים ביום שישי וכמובן בדגימה נכבדת של מנות הפסטה במסעדות האיטלקיות הרבות הפזורות ברחבי ז'נבה, במיוחד אלו אשר בקרבת המלון. בלילה שלפני שכבתי במיטה והקשבתי ללהקה האהובה עלי ביותר- Pink Floyd ולשיר שהכי מתחבר אצלי לריצה ולרגעים בהם נדרש הריכוז, ההתכנסות הפנימית והציפיה למשהו הגדול שעתיד להתרחש בעוד מספר שעות- Learning to Fly (בלי שום קשר לבחירות של נחשון <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle>). <u><b>יום ראשון, 10.05- יום המרתון </b> </u> 06:30, יציאה מהמלון אל בית הספר היסודי בו הופקדו שקיות הציוד ומשם הליכה של 200 מ' אל אזור הזינוק. אנשים מתחממים על הטיילת, קריינות בצרפתית נרגשת. עננות חלקית וערפילים קלים מרחפים מעל האגם. יום מושלם.אני יושב על ספסל ומסתכל על האגם, בראש מתנגנות המילים:"There's no sensation to compare with this,Suspended animation, state of bliss"הגיע הזמן.זינוק, מתחילים. ק"מ ראשון על 4:10- בדיוק כמו בתכנון. שניים הבאים לע 4:13 ו-4:14 בהתאמה, משם עוד 3 על 4:09, 4:01 ו-4:04 ובק"מ ה-7 התייצבות על קצב של 4:10-4:11, קצב שנשמר באופן מתודי כמעט עד לק"מ ה-34. 10 הק"מ הראשונים עוברים במרכז העיר ומשם לשכונות מגורים מעט מרוחקות- אבל היופי הוא שלאורך כל הדרך, גם באזורים שכוחי האל, אנשים עמדו בצידי הדרך ועודדו, קראו "Alle!", מחאו כפיים וצעקו. נותן הרגשה טובה בהחלט. במיוחד שהשם שלך מודפס על מס' החזה כך שהם יכולים לצעוק אותו בקולי קולות (כן, גם הילדים הקטנים). לאורך 12 הק"מ הראשונים אני מנסה למצוא מישהו שרץ בקצב שלי בשביל לעבוד יחד איתו, אבל אנשים לא עקביים- הרוב ממהרים מדי. אני מחייך לעצמי וחושב על אותם האנשים שעפים קדימה ועל איך הם ירגישו בק"מ ה-30. Hell, אפילו הפייסרים של ה-3:00 רצים כמעט יחד איתי (5-10 מ' מאחורי), יחד עם קבוצה דיי גדולה של אנשים.באחד מהפעמים שהם הגבירו את הקצב (??), שאלתי זה שדובר אנגלית מבין השניים כיצד הם מתכננים לרוץ. הוא ענה לי ש-1:29 לחצי וחצי שני מעט איטי יותר. אני לא יודע אם הם הצליחו במשימה, אבל אני מאוד מקווה שכן.כשהייתי בק"מ ה-38 וראיתי אותם רצים מולי בק"מ ה-35, היו איתם 3 אנשים.מק"מ 12 ועד לחצי רצים בכיוון צפון-צפון-מזרח לאורך האגם, כאשר מסתובבים בק"מ ה-15 חוזרים לאזור הזינוק, שם נמצאת נקודת החצי. זהו ה-no man's land- החלק שבו הריצה היא הבודדה ביותר. נגיע לכך בחצי השני. תחנת שתיה בק"מ ה-17 ואני לוקח ג'ל ראשון יחד עם כוס מים. חצי מרתון ב-1:28:17, בדיוק לפי התכנון. מכאן מתחילה העבודה האמיתית. יש יתרון מסויים בכך שהמרתון מורכב מ-2 הקפות של אותו המסלול- אתה כבר יודע למה לצפות בחצי השני. עד לק"מ ה-28 רצתי יחד עם זקן חביב שנראה כמו עז הרים- הוא עזר לי להשאר על הקצב הנכון. מק"מ 28 הוא נעלם מאחור, לא לפני שאיחל לי בהצלחה. דווקא נראה חזק. ק"מ 30 תחנת שתיה נוספת- אני לוקח עוד ג'ל ועוד כוס מים. פה מתחיל להיכנס האלמנט של הריצות הארוכות בשדות בימים שישי, בהם תמיד הקפדתי על הגברת קצב בשליש האחרון. ק"מ 34 מגיע ואני מרגיש טוב- הנשימה בסדר גמור, הרגליים חזקות, הכל זורם. אני אומר לעצמי בקול "אתה חזק, אתה יכול, הכל טוב, הכל בסדר, מרגיש מצויין" ובראש מתנגן Pink Floyd. אין קיר, אין משבר- אני מרגיש טוב. עובר רצים, מסתכל בגארמין ורואה שהקצב רק עולה. מק"מ 34 ועד ל-38 הקצב היה, בהתאמה: 4:04, 4:06, 4:05, 4:05, 4:01. מבט בשעון ואני מבין שהיום אני עושה את זה ובגדול.ק"מ 39 על 3:58 ומשם עוד הגברה- 3:55, 3:49. ק"מ אחרון על 3:47. אני עובר על הגשר הגדול המחבר את שני חלקי העיר- הקהל עומד משני צידי הדרך, צועק, מעודד ומוחה כפיים. כמה אנשים צועקים לי שהקצב שלי נראה טוב מאוד ואני מחייך. הנה שער הסיום מתקרב לו ואני מרגיש חזק- עוד טיפה ואני שם. הנפת ידיים באוויר, חיוך למצלמות והנה- נגמר. המספרים:2:54:43. 1:17 דק' מהר יותר מהסף התחתון של המטרה הריאלית, 17 שניות מהר יותר מהמטרה האופטימית שנקבעה. חצי ראשון ב-1:28:17, חצי שני ב- 1:26:26. נגטיב ספליט של 1:51 דק'. סיום מדהים לתקופת אימונים מדהימה, בה למדתי המון מכל כך הרבה אנשים.

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 11:56
על ידי cullmann
והנה לינק לתמונות:<span style='background-color: #FFFF00'>[url="http://www2.marathon-photos.com/scripts/event_entry.py?event=Sports%2FGKDE%2F2009%2FGeneve+Marathon&match=602"]לינק[/url]<b></b></span>

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 13:58
על ידי MosheL
קיריל, מעורר התפעלות, אני חושב אתה עשוי מנטלית מחומרים הרבה יותר חזקים ממה שאתה משער.דבר אחד שעדיין אתה צריך לעבוד עליו חזק זה בנושא בניית מתח דרמטי. כשאתה פותח עם "ארוחת הבקר הגדולה שלאחר הדלדול ...הכנתי לעצמי ארוחה טובה בביית שלקחתי איתי" אסור, פשוט אסור, שיסתיים באנטי קליימקס כמו קערת דגנים ובננה. <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle>

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 16:15
על ידי cullmann
בשבילך זה אנטי קליימקס, בשבילי זאת הייתה נקודת אור.ולא סתם דגנים- <i>אורגניים</i>. <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle>

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 17:08
על ידי cullmann
ועכשיו למברוקים:דבר ראשון, <b>יורם</b>- דמות המאמן, שיודע תמיד מה לומר, איך לעזור ועל מה להמליץ. אפילו שעדיין לא נפגשנו פנים אל פנים (איך זה עדיין לא קרה??), יורם עזר לי והנחה אותי במהלך כל הדרך. ההתכתבות הכמעט יומית לפעמים במייל הייתה אחד מהדברים שציפיתי להם כל פעם שפתחתי את וואלה. אחת מהסיבות להצלחה שלי במרתון הזה. <b>נחשון</b>- האדם שחיבר אותי לראשונה למועדון ושהמשיך לייעץ ולעזור בכל פעם שפניתי אליו. יצא לנו לרוץ מספר פעמים ולמדתי להכיר אדם בעל אישיות מדהימה, ידע והבנה של התחום שכמעט ואין שווים לו. <b>יוסי</b>- הצלע השניה בטריו של המועדון בשבילי- המזכ"ל המושך בחוטים. מ'חלושעס' בפורום, אל אף שלצערי לא יצא לנו לרוץ הרבה פעמים יחד, הפכת לבעל עצה והנציג הירושלמי של המועדון בשבילי. <b>גיסר</b>- הצלע שסוגרת את "המשולש"- האנשים הראשונים שפגשתי והיוו בשבילי את המועדון. נכון תמיד לעזור, מארגן למופת של סניף מרכז של המועדון. נראה שאין דבר שהוא לא יכול לעשות (תמורת 400 ש"ח, כמובן). יומן האימונים והנחישות שלך היוו השראה מתמדת. איזה נכס! <b>עמיחי</b>- בעל ידע מדהים בעולם האתלטיקה ושותף נהדר לאימונים- במיוחד ריצת הקצב של 10 ק"מ כשבועיים לפני המרתון. מצאתי בך מישהו שיכול למשוך אותי ואל אף שגם איתך לא יצא לי לרוץ הרבה (שוב, לצערי), עזרת לי רבות! בטבריה 2010 שניינו יורדים מ-2:50 ביחד <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle> <b>ניר</b>- שמחתי מאוד להכיר אותך- מישהו בגילי, סופסוף! כמה ידע, כמה עצות, איזה יכולת! ההתעניינות הרבה שלך בכל תהליך הלבטים שעברתי לפני המרתון והעצות שנתת היו כיף גדול בשבילי. מקווה שיצא לנו לרוץ הרבה ביחד אחרי שתסיים עם הקק"צ. <b>מיימון</b>, <b>גולן</b> <b>ודוליצקי</b>- עצות בנושא דילדול, יחד עם משיכה ועזרה בריצת הדילדול, העלו לי מאוד (יותר ממה שהיה כבר <img src=icon_smile.gif border=0 align=middle>) את הביטחון העצמי והיוו אישור נוסף ליכולות שלי. כמו שכבר אמרתי וכמו שיורם ציין, כל אחד במועדון תרם באופן כלשהו להכנה שלי למרתון הזה, כולם השתתפו במתן העצות, הסכימו לקבל 'הצקות' בימי הדילדול ואיחלו לי בהצלחה. מחמם את הלב לדעת שיש אנשים פה בארץ שעוקבים בדריכות אחרי מה שקורה בשטח ומחכים לSMS המיוחל.ועל כן, מברוק ענק למועדון שמעניק הרגשה כל כך טובה של שייכות וביתיות!

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 16 מאי 2009 21:49
על ידי חלושעס
סיריל, תודה על הפירגון.עשית חשק להרבה אנשים, יותר מכפי שאתה משער.

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 17 מאי 2009 07:51
על ידי shohat
מרשים מאד. תודה על הדיווח היפה. בניו ג'רזי היינו מסכמים כזה ביצוע יפה בצורה די פשוטה:Yeah Boyeeeeeee!!!!

שבוע לפני תחילת הטייפר- לבטים

פורסם: 17 מאי 2009 12:02
על ידי amih77
סיריל, מריצת הקצב שבועיים לפני גנף אני זוכר בעיקר את 2 הק"מ האחרונים בהם ניסיתי להדביק אותך... (אמנם בגלל שקשרתי שרוך אבל לא משנה). נראית טוב מאד אז על קצבים של 3:45 ומטה וידעתי שתהיה לך חויה מיוחדת במרתון הראשון שלך.לגבי טבריה 10 עדיין לא ברור אבל גם אני מצעירי המועדון והתצוגה שלך בהחלט נתנה לנו מוטיבציה (כמו גם לזקני המועדון - אה חלושעס?).